מקור תהילים מ״א:ז׳
7 וְאִם־בָּ֤א לִרְא֨וֹת שָׁ֤וְא יְדַבֵּ֗ר לִבּ֗וֹ יִקְבׇּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר׃
פירוש רד"ק על תהילים מ״א:ז׳
7 ואם בא לראות ואם אחד מהם יבא לראותי ולבקרני,
8 שוא ידבר שאם ידבר טוב בפיו אין טוב בלבו, כי
9 לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר: ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש שוא ידבר: כי ידבר אחת רכה ואחת קשה לשבר לבי, כמו שאמר אחד שנכנס לבקר את החולה ואמר לו: קשה עלי חליך, כי כבד הוא, כי מזה החלי מת אבי. יקבץ און לו: לעצמו הוא קובץ און; בלבו: שאינו מוציא בשפתיו, ואינו משמיע לאמרים בפני, אבל בחוץ ידבר לאחרים הרע שיהיה קובץ בלבו.