מקור תהילים ל״א:י׳
1 חׇנֵּ֥נִי יְהֹוָה֮ כִּ֤י צַ֫ר־לִ֥י עָשְׁשָׁ֖ה בְכַ֥עַס עֵינִ֗י נַפְשִׁ֥י וּבִטְנִֽי׃
פירוש רד"ק על תהילים ל״א:י׳
1 חנני יהוה כי צר לי עששה מגזרת עש יאכלם ישעיהו ג ט: כלומר נרקבה
2 בכעס האויב
3 עיני מבכי
4 נפשי ובטני: ירקבו גם כן מרעב ומצמא, כי פעמים רבות היה לו רעב וצמא בברחו, כמו שראינו שנתן לו אבימלך לחם קדש מפני רעבונו שמואל א כא ד ה ו ז. ואמר: נפשי שהיא הנפש המתאוה לאכול; ובטני הקרבים שאוספים ומקבלים המאכל ובראשם האצטומכא כי בה הרעבון והשובע.