רד"ק על תהילים כ״ה:ט׳

« רד"ק על תהילים כ״ה:ח׳ רד"ק על תהילים כ״ה:י׳ »

9 תקון מדות הנפש פתח ↗

מִדַּת הַבֹּשֶׁת הַשַּׁעַר הַג' נְדַבֵּר בּוֹ עַל עִנְיָן הַבֹּשֶׁת. נִשְׁאַל לֶחָכָם: מַה הוּא הַשֵּׂכֶל? אָמַר: הַבֹּשֶׁת. אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ הַבֹּשֶׁת? אָמַר: הַשֵּׂכֶל. וְהַמִּדָּה הַזֹּאת אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֵעֵין הַשִּׁפְלוּת מַעֲלָתָהּ גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא אָחוֹת לַשֵּׂכֶל וְכָל חֲכַם לֵב יוֹדֵעַ מַעֲלַת הַשֵּׂכֶל וְשֶׁהוּא מַבְדִּיל בֵּין הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה בְּמָשְׁלוֹ עַל טִבְעוֹ וּמָנְעוֹ אֶת תַּאֲוָתוֹ. וּבַשֵּׂכֶל מַגִּיעַ הָאָדָם אֶל תּוֹעֲלוֹת הַחָכְמָה וּבוֹ יַגִּיעַ אֶל אֲמִתַּת הַדְּבָרִים, וְגַם בּוֹ יַגִּיעַ לְהוֹדוֹת בְּיִחוּד בּוֹרְאוֹ וְלַעֲבוֹדָתוֹ וּבוֹ יוּכַל לְהִדַּמּוֹת לַמַּלְאָכִים. וְכֵיוָן שֶׁהַמִּדָּה הַזֹּאת בַּמַּעֲלָה הַזֹּאת מִן הַגְּדוֹלָה צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה חֲבֶרְתָּהּ וְרַעֲיָתָהּ הַדּוֹמָה לָהּ שֶׁהִיא מִדַּת הַבֹּשֶׁת קְרוֹבָה לָהּ בְּמַעֲלָה. וְהָרְאָיָה עַל שֶׁהִיא דּוֹמָה לָהּ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ בַּיְשָׁן חֲסַר דֵּעָה וְלֹא דַּעְתָּן מִבְּלִי בֹּשֶׁת. עַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל הָאָדָם לְהִתְנַהֵג בַּמִּדָּה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת וּלְהִתְחַכֵּם בָּהּ עַד שֶׁתָּשׁוּב לוֹ כְּטֶבַע, וְיַגְבֵּר אוֹתָהּ עַל טְבָעָיו, וְתִהְיֶה בְּעֵינָיו חֲשׁוּבָה מִשְׁאָר מִדּוֹתָיו, כִּי בָּהּ יַגִּיעַ אֶל רוֹב הַמַּעֲלוֹת וְיִמָּנַע בַּעֲבוּרָהּ מִכָּל הַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת. וּכְמ"ש מִי שֶׁיַּעֲטֵהוּ הַמָּקוֹם מְעִיל הַבֹּשֶׁת יִהְיוּ מוּמָיו נֶעֱלָמִים מִבְּנֵי אָדָם וְהַהוֹד וְהַכָּבוֹד סְמוּכִים לוֹ. כמ"ש מִשְׁלֵי ט"ו ל"ג וְלִפְנֵי כָּבוֹד עֲנָוָה. וְהָעֲנָוִים מַגִּיעִין בְּמִדַּת הַבֹּשֶׁת אֶל רְצוֹן הַבּוֹרֵא וּמַשִּׂיגִים הַנֹּעַם הַקַּיָּם וְלוֹמְדִים דְּרָכָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תְּהִלִּים כ"ה ט יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לַמַּשְכִּיל לְהִתְבַּיֵּשׁ מִבְּנֵי אָדָם כֵּן צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵעַצְמוֹ וְאָמְרוּ כִּי הַבֹּשֶׁת וְהָאֱמוּנָה דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ לֹא תִּגָּמֵר הָאַחַת מִבַּלְעֲדֵי חֲבֶרְתָּהּ וְאָמְרוּ כִּי הָעַזּוּת וּמִעוּט הַבֹּשֶׁת כְּסָעִיף מֵעֲבוֹדָה זָרָה וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַרְגִּיל בַּבֹּשֶׁת וּלְהִטָּבַע בּוֹ יֵשֵׁב תָּדִיר לִפְנֵי מִי שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ. וְהָיָה אוֹמֵר אֶחָד מִן הָעֲרָב: אַל תִּרְאֶה מִבְּנֵי אָדָם אֶלָּא מִי שֶׁמַּרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כִּי אֵינֶנּוּ יָכוֹל לַעֲמוֹד זוּלָתְךָ וְאִם אַתָּה צָרִיךְ לוֹ יוֹתֵר וְאִם תֶּחֱטָא לוֹ יִמְחוֹל וְיַרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא הַחוֹטֵא וְאִם תָּרֵעַ אֵלָיו מַרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא הֵרַע לְךָ. וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם סוֹף מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מִדִּבְרֵי הַנְּבוּאָה כְּשֶׁאֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ עֲשֵׂה כָּל רְצוֹנְךָ. וְאָמַר הַפִּילוֹסוֹף: חָיוּ בְּנֵי אָדָם בִּזְכוּת הַדָּת וְהַיִּרְאָה יָמִים רַבִּים וְאַחַר כָּךְ חָיוּ בְּמִדַּת הַבֹּשֶׁת וְהָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. וְאָמַר אֲרִיסְטוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹכְחוֹתָיו: בַּעֲבוּר הַבֹּשֶׁת יִרְבּוּ הָעוֹזְרִים. וְהָיוּ אוֹמְרִים סִימַן הַבָּנִים הַכְּשֵׁרִים הַבֹּשֶׁת הַנִּרְאֶה עַל פְּנֵיהֶם וְהַבֹּשֶׁת הִיא דֶּרֶךְ הַחַיִּים הָאֲרֻכִּים וְאָמְרוּ קְצָת הַפִילוֹסוֹפִים הַבֹּשֶׁת נוֹדַעַת בְּעֵת הַכַּעַס. וְאָמְרוּ שִׂנְאַת הַבַּיְשָׁן טוֹבָה מֵאַהֲבַת הַכְּסִיל. וּמִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִזָּהֵר בַּמִּדָּה הַזֹּאת אַל יְחַלֵּל אֶת הֲדַר פָּנָיו לִשְׁאוֹל מִבְּנֵי אָדָם כִּי כֵּיוָן שֶׁתְּחַלֵל אֶת הֲדַר פָנֶיךָ אִי אַתָּה מוֹצֵא מִי שֶׁמְּחַדְּשֵׁהוּ לְךָ. אַךְ אִם אָדָם מִתְבַּיֵּשׁ מִלִּמּוּד הָאֱמֶת וּמֵהַזְהִיר עַל הַטּוֹבָה לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה הַבֹּשֶׁת הַהוּא מְגֻנָּה וְאֵין רָאוּי לָאָדָם לְהִתְנַהֵג בָּהּ כְּמ"ש הַנָּבִיא תְּהִלִּים קי"ט מ"ו וַאֲדַבְּרָה בְּעֵדְו‍ֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ. אֲבָל הוּא צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִבְּנֵי אָדָם וְלָשִׂים עַל פָּנָיו מַסְוֶה הַבֹּשֶׁת. וּכְמוֹ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ מֵעִנְיַן שָׁאוּל בְּהֵחָבְאוֹ כְּמ"ש ש"א י כ"ב הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים, בְּחָרוֹ הָאֱלֹקִים לַמַּלְכוּת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם י כ"ד הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ יְיָ. וּלְדַעַת הַפִילוֹסוֹפִים וְהַחֲכָמִים הַמִּדָּה הַזֹּאת מִמַּעַלְלֵי הַנֶּפֶשׁ הַיְקָרָה וְהִיא לְעֻמַּת הַשְׁלָמַת הַגּוּף. וְגָדַר הַפִילוֹסוֹף הַבֹּשֶׁת, כִּי הִיא לְהַפִּיל הַדְּבָרִים עַל דַּרְכֵיהֶם הַנְּעִימִים וּלְהַנִּיחָם עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא טוֹב בְּהַנַּחָתָם וּמִי שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ תִּגְדַּל מַעֲלָתוֹ וְיִהְיֶה אָדוֹן וְאַתָּה הִתְבּוֹנֵן וְהַבְחֵן.

9 ידרך ענוים במשפט אותם הנכנעים ושבים מחטאם ידריכם במשפט, יפתח להם דרך התשובה ויכין לבם לדעת משפטי האל ודרכיו; וזהו:

10 וילמד ענוים דרכו: והוא כפל ענין במלות שונות. וטעם במשפט בפתחו"ת הבי"ת כי הוא ידוע בתורתו. והחכם רבי שלמה בן גבירול פרש: תקון מדות הנפש א ג: והענוים מגיעים אל רצון הבורא במדת הבשת ומשיגים העולם הנועם הקיים ולומדים דרכו דרכיו כמו שנאמר ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו.

« רד"ק על תהילים כ״ה:ח׳ רד"ק על תהילים כ״ה:י׳ »