רד"ק על תהילים קכ״ד

1 יאמר נא ישראל. בהגלות, ומה הוא:

2 בקום עלינו אדם. בקום עלינו אויבים בגלות לכלותינו:

3 לולי ה'. לנו, כמו עמנו:

4 אזי. היו"ד נוכפת והוא כמו אז חיים בלעונו ואמר דרך משל חיים בלעונו כי אין דרך אדם לאכול הבשר כי אם מבושל והם מרוב תאותם לבלענו חיים היו בולעין אותנו:

5 בחרות אפם בנו. לולי אל שהיה לנו:

6 אזי. המים משל לצרות:

7 נחלה עבר על נפשינו. נחל שוטף, והמלה קריאתה מלעיל הטעם בנו"ן וה"א נוספת והחי"ת בשו"א לבדו:

8 אזי עבר. אמר עבר ואמר המים, כמו לא זורק עליו, או עבר טעמו לנחל שזכר ר"ל ניחלי המים הזידונים: ופי' הזידונים. ששוטפים ברשע ובזדון:

9 ברוך. שלא הניח אותם בידיהם לטרפינו כמו שחשבו:

10 נפשנו. כי לא תוכל להמלט אם לא ישבר הפח שהיא בתוכו כן אנחנו הגוים אשר אנחנו בתוכם בעזרת האל שיעזרנו אנחנו נמלטה מידם:

11 עזרנו. כי הוא עושה שמים וארץ ויש לו כח בעליונים ובתחתונים והוא יוכל לעזרנו ולהוציאנו מהפח שהוא הגלות: