רד"ק על תהילים ק״י:ו׳

מהדורה: דרך מסילה, פיורדא תר"ד

« רד"ק על תהילים ק״י:ה׳ רד"ק על תהילים ק״י:ז׳ »

1 קראתי בכל לב פתח ↗

מחז"ל משתמע שהמילים "יָדִין עַמּוֹ" מתייחסות להופעת שמשון כבריון שיש לו היכולת לנקום את נקמת עם ישראל מאויביו. בדומה למשמעות המילה "ידין" בפסוק "יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה" תהילים ק״י, ו. דמותו של שמשון מטופלת באריכות בסוגית הגמרא, בין השאר מובאת בה דרשת ר' יוחנן: "שמשון חיגר בשתי רגליו היה שנאמר ׳שפיפון עלי אורח׳״ סוטה י ע"א. דרשה זו תמוהה לאור הסיפורים המרובים על שמשון התנכ"י שאינם עולים בקנה אחד עם מוגבלות כל כך חמורה. ברור שכוונת הסוגיה לאפיין את שמשון ואת דרכי פעולתו באמצעות הצגתו כבעל מוגבלות כזו. שמשון למעשה מתואר כמי שעושה גדולות ונצורות עם שתי ידים קשורות מאחורי הגב — אולי רמז לדרך שבה ייפרד מן העולם — עיוור ומוחלש אבל מכה מכה אנושה בפלשתים. ייחודו הבולט הנוסף הוא עצם שייכותו לשבט דן. שבט זה כידוע אינו מן המיוחסים, דן הוא למעשה אחד מבני השפחות. כאן מוצגת הטענה שאין מדובר בפרט צדדי או אקראי: כאחד מבני השפחות דרך ההנהגה שלו היא שונה. אין בה כובד ראש בשלות או אחריות. הנהגתו נולדת מתוך פרצי זעם ויש בה חתירה לצדק של מי שחווה על בשרו אפליה והדרה. אחת החוויות הממשיות האישיות הללו של שמשון היא המקרה של נתינת אשתו לאיש אחר. נקמתו חושפת את כוחותיו הפיזיים ואת האימה שהוא עשוי להטיל על הסביבה. הגמרא מתארת גם את מידותיו הפיזיות כאיש רחב כתפים, שהן ברוחב של שישים אמה. גסותו של שמשון והדורסנות שלו מתורגמות כאן לממדים בלתי סבירים. שמשון הוא פיל בחנות החרסינה של העולם ושל האדם. תכונות אלו של פרצי זעם, של היעדר חמלה, של 'יום נקם ושילם', אמונה בצדקת הדרך, והליכה עד הסוף — כל אלה שמורים לשבט דן. תפקידו המקורי של שבט דן היה לשמש כשבט המאסף. תפקידו של השבט המאסף הוא להגן מפני האויבים המזנבים. אלו אינם ראויים לטיפת חמלה. ונחוץ מאוד שיפגשו באנשים נחושים הנכונים למסור את נפשם בחינת "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים". החידוש בברכת יעקב טמון במילים "כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". התכונות הייחודיות לשבט דן אומנם אינן שייכות למנהיגות הממוסדת. אבל גם זו הנהגה הראויה לבוא בקהל רד"ק, שם.

1 ידין. ועשה דין ומשפט בגוים עד שמקום המלחמה מלא גויות כלומר פגרים מתים:

2 מחץ ראש על ארץ רבה. מחץ על ארץ ראשים רבים, וראש שם כלל ורבה גם כן כמו בסוד קדושים רבה: ויש מפרשים רבה. רבת בני עמון ועל אותה המלחמה אמר זה הפסוק:

« רד"ק על תהילים ק״י:ה׳ רד"ק על תהילים ק״י:ז׳ »