רד"ק על מלאכי ב׳:ח׳

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

« רד"ק על מלאכי ב׳:ז׳ רד"ק על מלאכי ב׳:ט׳ »

10 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

306 והאב מאחד את בניו, וכמו שאמרו בני יוסף בראשית מב, יא "כלנו בני איש אחד נחנו". וכן נאמר מלאכי ב, י "הלוא אב אחד לכלנו וגו' מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבתינו", וכתב הרד"ק שם: "הלא אב אחד לכולנו, כי כולנו בני יעקב". ובגמרא ר"ה יט. "לא אחיכם אנחנו, ולא בני אב אחד אנחנו... מה נשתינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות" ראה להלן "הלכות יין נסך ואיסורו" הערה 87. ואודות שיעקב אבינו מאחד את בניו, הנה זהו יסוד נפוץ בספריו. ואבוהון דכולא הם דברי הגמרא פסחים נו.: "אמר רבי שמעון בן לקיש, 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם' בראשית מט, א. ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר, שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו, דברים ו, ד 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד', אמרו, כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד". ולמעלה פי"ג תקצז. כתב: "כי במה שהיה יעקב תם שורש האמת הוא אחד, כמו כל שורש שהוא אחד, כן ראוי שיהיו בניו שנים עשר גם כן. והיינו שאמרו בפרק מקום שנהגו פסחים נו., שאמרו בני יעקב ליעקב אביהם, כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד, כדאיתא בפסחים. וזה כמו שיעקב הוא שורש ישראל, והשורש הוא אחד, כך בניו הם אחד בעבור שיש לדבר אחד שנים עשר גבולים, וכמו שהדבר בעצמו הוא אחד, כך גבוליו אחדים, ולכך מספר שנים עשר הוא ראוי לבני יעקב". ובכת"י שם שנא: כתב: "לכך נקבע תמיד יחוד מלכות שמים על יעקב לומר 'שמע ישראל וכו'', כי לא היה נוטה יעקב לשום צד, ויש בו כל השש צדדין, ועל ידי זה יצאו ממנו י"ב שבטים, נגד גבולי האלכסון אשר נתבארו למעלה". ובנתיב העבודה פ"ז א, צט. כתב: "אמרו 'כשם שאין בלבך רק אחד', כי יעקב הוא אחד בעצמו, 'כך אין בלבנו אלא אחד'. כי אלו י"ב שבטים הם כמו יעקב, שאין בלבו אלא אחד, כי על ידי יעקב נעשו השבטים גם כן אחד לגמרי. והוא דבר מופלג, כי מספר שלהם כמו מספר אחד, כי היה יעקב נגד האל"ף של 'אחד', וח' בני אמהות וד' בני השפחות, הרי מספר שלהם הם 'אחד' במילואו. שהרי יעקב ובניו הם י"ג כמספר 'אחד' במילואו. וה שאמרו 'כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד', כי יעקב הוא אחד בעצמו, ולפיכך אין בלבו אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד, כי אנו מתחברים ביחד, עד שאנחנו אחד. וזהו על ידי יעקב, כי יעקב הוא אחד לגמרי בעצמו, לכך יעקב נגד האל"ף שבמלת 'אחד'. ולכך אמרו 'כשם שבלבך אינו רק אחד', כי יעקב יחיד היה, ובודאי אין בלבו אלא אחד, כך אף אם אנו הם יותר, מכל מקום אנו מצטרפין לאחד, כי כך מספר שלנו עם יעקב, שאנו מתחברים אליו במספר 'אחד'. ולכך אמרו 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד'". ובנצח ישראל פמ"ד תשנב: כתב: "לכך השבטים תלו עצמם ביעקב, כי בודאי יעקב הוא דבק באחדות השם יתברך לגמרי, כי מדריגת יעקב בין אברהם ובין יצחק, והוא פנימי נסתר, לכך יעקב דבק באחדותו לגמרי... וכך 'אין בלבנו אלא אחד', שגם השבטים דבקים באחדות השם יתברך על ידי יעקב... ויש באדם י"ב איברים, והם מנויים בספר יצירה פ"ה מ"ב, שהם עיקר איברי האדם, וכולם מתאחדים על ידי הנשמה הנבדלת. וכנגד זה הם י"ב שבטים גם כן, והם מתאחדים על ידי יעקב אביהם, שהוא אביהם, ועל ידו הם אחד. ולכך על ידי יעקב השבטים דביקים באחדות השם יתברך. ואם לא כן, מאחר שהם י"ב, לא היה להם דביקות בו יתברך, במה שהוא יתברך אחד. ולפיכך הם אומרים 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד'... ולכך אמרו 'כשם שאין בלבך אלא אחד', כי הוא כנגד מלת 'אחד', שהוא התיבה, כך אנו כנגד האותיות שבשם 'אחד', ואנחנו נעשים לאחד על ידי יעקב, שהוא כנגד מלת 'אחד'". וכן כתב בעוד מקומות. וכגון, בגו"א בראשית פכ"ח אות יז ס. כתב: "דע כי מעלת יעקב מעלה נפרדת ומיוחדת מאוד, ידוע לחכמים ולמשכילים בחכמה שהיה קדוש ונבדל מכל עניני העולם. ולפיכך נאמר אצלו ישעיה כט, כג 'והקדישו את קדוש יעקב', נקרא השם יתברך 'קדוש יעקב' על שם שהיה יעקב הקדוש והנבדל, ודבר זה ידוע למשכילים בענין יעקב. ודבר שהוא קדוש ונבדל הוא דבר שלא יתחלק, והוא אחד, כאשר ידוע לחכמים. וידוע כי יעקב עיקר האחדות, ולפיכך אמרו בני יעקב אל יעקב 'כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבבינו אלא אחד'... כי ידעו רז"ל במעלת יעקב כאשר הוא שורש החבור והתאחדות, והנה דומה יעקב ל'בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה' שמות כו, כח, לעשות הכל אחד. והוא שרמזו רז"ל תנחומא תרומה אות ט הבריח התיכון ירד עם יעקב למצרים". ובגו"א שמות פכ"ה אות י רסה. כתב: "הבריח התיכון ירד עם יעקב למצרים... כי יעקב היה הבריח התיכון, והוא מחזיק את הכל... שהוא מאחד את כל ישראל... ובניו הם הקרשים, והם היו מ"ח קרשים, ד' פעמים י"ב, ד' קרשים נגד שבט אחד". ובח"א לחולין צא: ד, קו: כתב: "יעקב הוא מאחד את כל ישראל, ועל ידו הם גוי אחד בארץ, שעל ידו נקראו 'ישראל' והם עם אחד, וזה מורה כי יעקב ראוי לאחדות. ודבר זה מצד מעלת יעקב, אשר היה נבדל מן הגשמי, וכל דבר שהוא נבדל הוא אחד. ולפיכך ישראל שהם עם אחד בלתי מחולקים, אינם אחודים רק מצד שיצאו מן יעקב, ולפיכך נקראו על שמו שהוא אחד. ועוד, מצד כי יעקב בפרט מיוחד לאחד ולקשר הכל; כי אברהם הוא האב הראשון, ויצחק הוא האב השני, ויעקב השלישי. ואין הראשון גם השני מיוחד לאחד ולקשר הכל, רק השלישי, כי הוא מכריע בין השנים המחולקים, והוא מכריע ביניהם ומאחד את המחולקים. לכך יעקב בפרט הוא מאחד ישראל לעם אחד, לכך נקראו על שמו 'ישראל'" ראה למעלה פ"ט הערה 257, פי"ב הערה 121, ופי"ג הערה 46.

8 ואתם סרתם מן הדרך. מדרך הכהנים הראשונים:

9 הכשלתם רבים בתורה. הפך רבים השיב מעון:

10 ברית הלוי. ברית שהיתה אתו כמו שאמר:

« רד"ק על מלאכי ב׳:ז׳ רד"ק על מלאכי ב׳:ט׳ »