רד"ק על מלאכי א׳:י״ד

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

« רד"ק על מלאכי א׳:י״ג רד"ק על מלאכי ב׳:א׳ »

14 וְאָר֣וּר נוֹכֵ֗ל וְיֵ֤שׁ בְּעֶדְרוֹ֙ זָכָ֔ר וְנֹדֵ֛ר וְזֹבֵ֥חַ מׇשְׁחָ֖ת לַאדֹנָ֑י כִּי֩ מֶ֨לֶךְ גָּד֜וֹל אָ֗נִי אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּשְׁמִ֖י נוֹרָ֥א בַגּוֹיִֽם׃

פירוש רד"ק על מלאכי א׳:י״ד

14 וארור נוכל. חושב מחשבה רעה ועושה בערמה וכן מן הדגוש אשר נכלו לכם ויתנכלו אותו להמיתו וכן תרגום להרגו בערמה למקטליה בנכילו:

15 ויש בעדרו זכר. פי' זכר תמים וכן כצמר יהיו כצמר לבן דבר הלמד מענינו ורבים כמוהם:

16 ונודר וזובח משחת. זכר הנודר לפי שיש קרבן שהוא כשר לנדבה ואינו כשר לנדר כמו שרוע וקלוט לפיכך אמר ונודר כי אפילו לנדר מביאין קרבן משחת משחת ר"ל שיש בו מום ענין השחתה כמו כי משחתם בהם אלא שהוא שם וזה פעול:

17 כי מלך גדול אני. ואיך תבזו אותי:

18 ושמי נורא בגוים. ואתם שאהבתי אתכם מכל הגוים לא תיראו ממני:

« רד"ק על מלאכי א׳:י״ג רד"ק על מלאכי ב׳:א׳ »