1החיה ה' אותי כאשר דבר. והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה:2זה ארבעים וחמש. כי דבר המרגלים היה בשנה השנית לצאתם ממצרים והנה נשארו להם במדבר שלשים ושמנה שנה ושבע שכבשו הנה ארבעים וחמש ומזה ראו רז"ל כי בז' שנים כבשו הארץ וז' שחלקו ראו מפסוק בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר כי ישראל לא מנו ליובלות ושמטין אלא אחר שחלקו והפסוק אומר כי ארבע עשרה שנה אחר החרבן היה תחלת יובל כמו שאומר בראש השנה בעשור לחדש ואיזו היא שנה שראש השנה שלה בעשור לחדש הוי אומר זו שנת יובל צא וחשוב משנכנסו ישראל לארץ אי אתה מוצא ארבע עשרה שנה אחר חרבן תחלת יובל אם לא תוציא י"ד שנה משנכנסו עד שמנו והם שבע שכבשו ושבע שחלקו:3מאז דבר ה'. כי במצות האל אמר משה לכלב שתהיה לו חברון לנחלה:4אשר הלך ישראל במדבר. טעמו לזה מ' וחמש שנה שזכר כלומר זה הזמן הארוך מן הדבר אשר דבר ה' עד היום לפי שהלך ישראל במדבר ל"ח שנה בעון המרגלים ויונתן תרגם דאזל עם ישראל במדברא פירש טעם אשר הלך עם משה:
