1וימן ה'. ענין זמון כמו אשר מנה מאכלכם והאל ית' הזמינו לפי שעה שבשעה שהוטל יונה בים הזמין הדג שבלעו ולא טבע בים וזה היה אחד מן הנסים ובפרקי ר' אליעזר ר' טרפון אמר ממונה היה הדג מששת ימי בראשית לבלוע את יונה:2ויתפלל יונה. נס גדול היה שהיה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות והוא חי ועוד נס אחר שלא נדהם אלא עמד בדעתו ובשכלו והתפלל:3הדגה. כמו הדג ויבא בלשון זכר ונקבה כמו והדגה אשר ביאור מתה, ויש דרש כי נקבה היתה ומ"ם ממעי אינה במקום בי"ת אלא רוצה לומר כי מתוך הצרה התפלל וכן מבטן שאול שועתי ממעמקים קראתיך ה' מן המצר קראתי יה:4ויאמר. ויענני כיון שעמד בחיותו ידע שיצא ממעי הדג בשלום:5ותשליכני מצולה, ונהר יסובבני. הנהר הנכנס בים והחכם ר' אברהם אבן עזרא פי' כי במקום התחברות היה עם הנהר היה זה:6כל משבריך וגליך. בהשבר גלי הים בעת הזעף יקראו משברי:7ואני אמרתי נגרשתי. שחשבתי כשהטילוני בים שאני מת ונגרשתי מנגד עיניך כלומר מהשגחתך עלי עד שחשבתי שהסתרת פניך ועיניך ממני אך עתה שעשית עמי הנס הגדול הזה ועודני חי במעי הדג ידעתי שאוסיף עוד להביט אל היכל קדשך בבית המקדש ומקום הנבואה ומקום השגחתך עוד תשיבני אליו ואם אני ברחתי ממנו ופי' להביט להתפלל נגד ההיכל:8אפפוני מים עד נפש. סבבוני מים עד שכמעט יצאה ממני נפשי עד שבלעני הדג וכן כי באו מים עד נפש:9סוף חבוש לראשי. הסוף הוא הגומא ויש ממנו גדל על שפת היאר או הים לפיכך נקראים סוף שגדל על שפתו סוף רב ויש ממנו שגדל בקרקע הים בעיקרי ההרים והוא שקורין לו אלג"א בלע"ז והוא דק וארוך ונכרך בראשי הדגים וזהו שאמר סוף חבוש לראשי ופי' לראשי לראש הדג שבלעני כי הוא היה כמו ראשו כל זמן שהיה במעי הדג וי"מ סוף ים סוף ואומרים כי ים סוף הוא נכנס בים יפו ועל הדרך הזה ת"י ימא דסוף תלי עיל מן רישי:10לקצבי הרים ירדתי. לסוף ההרים אשר בים כלומר לעיקריהם שהוא קרקע הים וקצב וקץ אחד הוא וכת"י לעיקרי טוריא נחתית:11הארץ בריחיה בעדי לעולם. מתחילה חשבתי שהארץ שהיא היבשה היו בריחיה בעדי כלומר שהיתה בורחת בעדי שלא אצא אליה לעולם שיהיה הים קברי ואחרי שאני חי במעי הדג ידעתי שהעלית משחת חיי והשחת הוא הקבר ואצא עוד אל היבשה:12ה' אלהי. ששפטת אותי בדין וי"ת ארעא נגדת בתוקפהא וגומר:13בהתעטף עלי נפשי. זה הלשון נאמר על רוב הצרה שתקצר נפש האדם בו וכן נפשם בהם תתעטף אמר כשהיתה בצרה נפשי שבלעני הדג מתחילה חשבתי כאלו אני מת ועם כל זה את ה' יתברך זכרתי והתפללתי אליו:14ותבא אליך תפלתי. וכיון שנשארתי כך חי במעי הדג ידעתי שבאה אליך תפלתי:15אל היכל קדשך. הוא השמים וכן נאמר בהיכל קדשו ה' בשמים הכין כסאו ועל דרך הזה נאמר ותבא תפילתם למעון קדשו השמים:16משמרים הבלי שוא. אנשי הספינה שהיו עובדים אלילים והם משמרי הבלי שוא ידעתי שאחר שנמלטו מן הצרה יעזבו חסדם שייראו את ה' וזעקו אליו ונדרו נדרים לא יקיימו מה שנדרו וישובו לעבודת אלהיהם אבל אני לא כן כי בקול תודה אזבחה לך:17משמרים. אינו פעל יוצא אלא הוא כמו שומרים וי"מ חסדם יעזבו מן חסד הוא כלומר יעזבו אליליהם שהם חסד ונבלה וכן הוא בפרקי רבי אליעזר כיון שראו המלחים כשהגיעו אל נינוה את כל הנסים שעשה הקב"ה עם יונה עמדו והשליכו איש אלהיו בים שנא' משמרים הבלי שוא חסדם יעזובו חזרו ליפו ועלו לירושלם ומלו את בשר ערלתם שנאמר ויראו האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבחים וכי זבח זבחו אלא זה דם ברית מילה שהוא כדם זבח ונדרו להביא איש את אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו ליראה את ה' אלהי יונה ונדרו ושלמו ועליהם הוא אומר על הגרים גרי הצדק וי"ת לא כעממיא פלחי טעותא וגו':18ואני בקול תודה. שאודך בקול תודה בתוך קהל ואזבח' לך זבח תוד' כאשר נדרתי:19ישעותה לה'. פי' ואומר כי הישועה לה' לבדו שהושיעני בפלא גדול שעשה לי:20ויאמר ה' לדג. העיר את רצונו שיקיאנו אל היבשה:
