רד"ק על יואל ב׳:י״ז

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

« רד"ק על יואל ב׳:ט״ז רד"ק על יואל ב׳:י״ח »

17 בֵּ֤ין הָאוּלָם֙ וְלַמִּזְבֵּ֔חַ יִבְכּוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י יְהֹוָ֑ה וְֽיֹאמְר֞וּ ח֧וּסָה יְהֹוָ֣ה עַל־עַמֶּ֗ךָ וְאַל־תִּתֵּ֨ן נַחֲלָתְךָ֤ לְחֶרְפָּה֙ לִמְשׇׁל־בָּ֣ם גּוֹיִ֔ם לָ֚מָּה יֹאמְר֣וּ בָעַמִּ֔ים אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃

פירוש רד"ק על יואל ב׳:י״ז

17 בין האולם למזבח. כי שם היו עומדים לעבוד עבודתם ובהתבטל העבודה כמ"ש הכרת מנחה ונסך שם במקום עבודתכם יבכו ויתפללו לאל יתברך בבית מקדשו ויאמרו חוסה ה' על עמך:

18 חוסה. מלעיל:

19 לחרפה למשול בם גוים. כי כשהיה רעב בארץ ישראל היו יוצאים רבים ממנה לגור בארץ מצרים ובארץ פלשתים מפני הרעב וזה היה חרפה להם ומושלים בהם גוים בהיותם גרים בארצם :

« רד"ק על יואל ב׳:ט״ז רד"ק על יואל ב׳:י״ח »