רד"ק על ירמי׳ נ׳:ט״ז

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

מקור ירמיהו נ׳:ט״ז
16 כִּרְת֤וּ זוֹרֵ֙עַ֙ מִבָּבֶ֔ל וְתֹפֵ֥שׂ מַגָּ֖ל בְּעֵ֣ת קָצִ֑יר מִפְּנֵי֙ חֶ֣רֶב הַיּוֹנָ֔ה אִ֤ישׁ אֶל־עַמּוֹ֙ יִפְנ֔וּ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצ֖וֹ יָנֻֽסוּ׃ ס
פירוש רד"ק על ירמי׳ נ׳:ט״ז
16 כרתו זורע. אחר שתהיה שממה לא יזרע בה אדם ולא יקצור ויונתן תירגם דרך משל שיצו מלכא מבבל ואחידו חרבא בעדן קטול:
17 מפני חרב היונה. פירשנוהו כי ענינו האונסת מן והאכלתי את מוניך ולא יונו נשיאי עוד את עמי וי"ת מן קדם חרב סנאה דהיא כחמרא מרויא תרגמו עניין יין:
18 איש אל עמו יפנו. מאשר היו בבבל גולים מעמים רבים אומר שיפנו איש אל עמו: