רד"ק על ישעיהו ט׳:י״ח

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

מקור ישעיהו ט׳:י״ח
18 בְּעֶבְרַ֛ת יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת נֶעְתַּ֣ם אָ֑רֶץ וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמַאֲכֹ֣לֶת אֵ֔שׁ אִ֥ישׁ אֶל־אָחִ֖יו לֹ֥א יַחְמֹֽלוּ׃
פירוש רד"ק על ישעיהו ט׳:י״ח
18 בעברת, נעתם ארץ. חשך מלשון ערבי, ויונתן תרגם חרוכת ארעא, ובא ארץ בלשון זכר, כמו שרץ ארצם צפרדעים:
19 כמאכולת אש. כמו הדבר הנאכל באש שהעץ שאכלו בו האש דולק העץ האחר כן העם הזה איש את אחיו לא יחמלו, לא די להם הרע שעושין להם אויביהם כי גם הם מריעים זה לזה: