רד"ק על ישעיהו ס׳:ו׳

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

« רד"ק על ישעיהו ס׳:ה׳ רד"ק על ישעיהו ס׳:ז׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1287 להלן מד"ה ואלו ז' מעלות. וצרף לכאן דברי הרמב"ן שאות בי"ת מתחלפת עם אות פ"ה, שכתב שמות טו, י בזה"ל: "נשפת ברוחך - ענינו כמו בבי"ת, 'נשבת ברוחך', מלשון 'כי רוח ה' נשבה בו' ישעיה מ, ז, 'ישב רוחו יזלו מים' תהלים קמז, יח, כי שתי האותיות האלה ישמשו בענין אחד". ולפי זה נמצא שתיבת "שבע" היא כמו תיבת "שפע", שהיא לשון רבוי, וכמו שכתב הרד"ק ישעיה ס, ו "שפעת - ענין רבוי, וכן איוב כב, יא 'ושפעת מים תכסך', דברים לג, יט 'כי שפע ימים ינקו'". וראה להלן הערה 1560.

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

1097 לשון רש"י דברים כח, ז: "ובשבעה דרכים ינוסו לפניך - כן דרך הנבהלים לברוח מתפזרים לכל צד". וכתב הרא"ם שם: "והא דנקט 'שבעה דרכים', לאו דוקא... ותפש 'שבעה' המורה על רבוי, כי דרך הלשון לשים שבעה במקום רבוי, כמו, ש"א ב, ה 'עד עקרה ילדה שבעה', משלי כד, טז 'כי שבע יפול צדיק וקם'". וכן כתב הראב"ע ויקרא כו, כח: "שבע - בעבור היותו חשבון שלם נאמר על לשון רבים, וכן משלי כד, טז 'כי שבע יפול צדיק וקם'". וכן כתב בהרבה מאוד מקומות. כגון, בגו"א במדבר פכ"ג אות ג שפה: כתב: "לפיכך בנו האבות ז' מזבחות רש"י במדבר כג, ד, כי יש להם דביקות בו יתברך בכל, נגד כל החלקים. כי השבע כולל כל החלקים, כי זה המספר נאמר על רבוי החלקים, כמו 'בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך', וכן 'כי שבע יפול צדיק וקם ורשע באחת' משלי כד, טז, פירוש כי בכל מיני הנפילות ובכל חלקיהם יפול הצדיק, ואפילו הכי הוא קם. ולפיכך בנו ז' מזבחות, כי המזבח, שעליו הקרבת הקרבן, על ידו הדבקות בו יתברך". וכן כתב בנתיב העבודה פ"א א, עח.. ובגבורות ה' פמ"ז תעג. כתב: "כי השבעה רבוי החלקים בכל מקום. וכאשר רוצה להזכיר הרבוי, מזכיר אותו במספר שבעה, כמו דברים כח, ז 'בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו מפניך', וזה נזכר פעמים הרבה, כי הרבוי המחולק נזכר בשבעה". ובאור חדש פ"א רעא: כתב: "עולם התחתון הוא עולם הרבוי והפירוד, ולכך יש כנגד זה מספר שבע. ולא תמצא מספר מורה על פירוד וחלוק כמו מספר שבעה, שכל מקום שרוצה להזכיר רבוי חלקים מזכיר שבעה, כמו דברים כח, ז 'בדרך אחד יצאו ובשבעה דרכים ינוסו', כלומר ברבוי דרכים ינוסו. וכן משלי כד, טז 'שבע יפול צדיק וקם', כלומר הרבה פעמים יפול, וקם. וכן ישעיה יא, טו 'הכה אותו והיה לשבעה נחלים', וכן הרבה מאוד". ובאור חדש פ"ה תתקלז: כתב: "הרבוי הוא שבעה, וזה תמצא כאשר בא להזכיר הרבוי אמר שבעה, כמו דברים כח, ז 'בדרך אחד יצאו ובשבעה דרכים ינוסו', ורצה לומר ברבוי דרכים ינוסו... וזה פרשנו בכמה מקומות כי מספר זה בא על הרבוי, ויקרא כו, יח 'ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם'". ובח"א לקידושין כט: ב, קלג. כתב: "כי השבעה תמצא תמיד על מספר הרבוי, כמו 'בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים ינוסו'". וכן כתב בתפארת ישראל פל"א תסג., נצח ישראל פ"ה קכז., שם פל"ב תריד:, ח"א לר"ה כא: א, קכב:, ח"א לב"ב עג: ג, צג:, ועוד. וצרף לכאן דברי הרמב"ן שאות בי"ת מתחלפת עם אות פ"ה, שכתב שמות טו, י בזה"ל: "נשפת ברוחך - ענינו כמו בבי"ת, 'נשבת ברוחך', מלשון 'כי רוח ה' נשבה בו' ישעיה מ, ז, 'ישב רוחו יזלו מים' תהלים קמז, יח, כי שתי האותיות האלה ישמשו בענין אחד". ולפי זה נמצא שתיבת "שבע" היא כמו תיבת "שפע", שהיא לשון רבוי, וכמו שכתב הרד"ק ישעיה ס, ו "שפעת - ענין רבוי, וכן איוב כב, יא 'ושפעת מים תכסך', דברים לג, יט 'כי שפע ימים ינקו'".

1 שפעת. ענין רבוי וכן ושפעת מים תכסך כי שפע ימים ינקו:

2 בכרי. הם גמלים הקטנים עולי ימים, וכן בכרה קלה:

3 ותהלות ה' יבשרו. כתרגומו כלומר הגמלים והסוחרים והזהב והלבונה יביאו אותם בסחורה גם למנחה למלך המשיח ולבית ה', וטעם יבשרו לפי שיהיו אומות העולם חדשים בספור תהלות ה' כי עד אותו הזמן ישראל הוא שיתיחדו בספור תהלות ה' וכל מספר חדשות יקרא מבשר:

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

447 לשונו למעלה פ"א לאחר ציון 167: "אבל עולם התחתון הוא עולם הרבוי והפירוד, ולכך יש כנגד זה מספר שבע. ולא תמצא מספר מורה על פירוד וחלוק כמו מספר שבעה, שכל מקום שרוצה להזכיר רבוי חלקים מזכיר שבעה, כמו דברים כח, ז 'בדרך אחד יצאו ובשבעה דרכים ינוסו', כלומר ברבוי דרכים ינוסו. וכן משלי כד, טז 'שבע יפול צדיק וקם', כלומר הרבה פעמים יפול, וקם. וכן ישעיה יא, טו 'הכה אותו והיה לשבעה נחלים', וכן הרבה מאוד". וכגון ויקרא כו, יח "ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם", וכתב שם הראב"ע: "שבע - בעבור היותו חשבון שלם נאמר על לשון רבים, וכן משלי כד, טז 'כי שבע יפול צדיק וקם'". וכן תהלים קיט, קסד "שבע ביום הללתיך", וכן ש"א ב, ה "עד עקרה ילדה שבעה", וכן ישעיה ד, א "והחזיקו שבע נשים באיש אחד", ועוד. ונאמר בראשית ד, כד "כי שבעתים יוקם קין ולמך שבעים ושבעה". וכן ביאר בהרבה מקומות, וכגון, בנתיב העבודה פ"א כתב: "כי שלשה אבות ביחד בנו שבעה מזבחות רש"י במדבר כג, ד... וכבר התבאר בכל מקום כי שבעה יש בהם הרבוי, שכל מקום שרוצה הכתוב להזכיר רבוי מזכיר שבעה, כמו משלי כד, טז 'שבע יפול צדיק וקם', 'בדרך אחד יצאו ובשבעה דרכים ינוסו'. ולכך אמר כי האבות הם שבנו שבעה מזבחות ביחד פירוש - אך לא שכל אב בנה בעצמו שבעה מזבחות, כי האבות אין בהם הרבוי בפעל, שדבר זה אין ראוי לאותם שהם אחד, ויש להם קשר אחד, שיש בהם הרבוי בכח, אבל לא בפעל... ולכך השלשה אבות שיש בהם הקשור והאחדות בנו שבעה מזבחות ביחד, ומורה זה על הקשור האחדות, ולא על הרבוי בפעל". ובגו"א במדבר פכ"ג אות ג כתב: "ולפיכך בנו האבות ז' מזבחות, כי יש להם דביקות בו יתברך בכל, נגד כל החלקים. כי השבע כולל כל החלקים, כי זה המספר נאמר על רבוי החלקים, כמו 'בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך', וכן 'כי שבע יפול צדיק וקם ורשע באחת' משלי כד, טז, פירוש כי בכל מיני הנפילות ובכל חלקיהם יפול הצדיק, ואפילו הכי הוא קם. ולפיכך בנו ז' מזבחות, כי המזבח, שעליו הקרבת הקרבן, על ידו הדבקות בו יתברך". ובנצח ישראל פי"ד שנב: כתב: "כי החילוק הגמור הוא כאשר נחלק לשבעה, כמו שאמר הכתוב דברים כח, ז 'בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו'. רצה לומר כי דרך אחד שיצאו יהיה נחלק לז'. וכן 'יהיה לשבעה נחלים' ישעיה יא, טו, וכן הרבה מאד, ודבר זה התבאר בכמה מקומות". ובח"א לקידושין כט: ב, קלג. כתב: "כי השבעה תמצא תמיד על מספר הרבוי, כמו 'בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים ינוסו'". וכן כתב בגבורות ה' פמ"ז קפד:, תפארת ישראל פל"א תסג., נצח ישראל פ"ה קכז., שם פל"ב תריד:, ח"א לר"ה כא: א, קכב:, ח"א לב"ב עג: ג, צג:, ועוד. וצרף לכאן דברי הרמב"ן שאות בי"ת מתחלפת עם אות פ"ה, שכתב שמות טו, י בזה"ל: "נשפת ברוחך - ענינו כמו בבי"ת, 'נשבת ברוחך', מלשון 'כי רוח ה' נשבה בו' ישעיה מ, ז, 'ישב רוחו יזלו מים' תהלים קמז, יח, כי שתי האותיות האלה ישמשו בענין אחד". ולפי זה נמצא שתיבת "שבע" היא כמו תיבת "שפע", שהיא לשון רבוי, וכמו שכתב הרד"ק ישעיה ס, ו "שפעת - ענין רבוי, וכן איוב כב, יא 'ושפעת מים תכסך', דברים לג, יט 'כי שפע ימים ינקו'" הובא למעלה פ"א הערה 169. וראה למעלה פ"א הערה 1017, ופרק זה הערה 349.

« רד"ק על ישעיהו ס׳:ה׳ רד"ק על ישעיהו ס׳:ז׳ »