1יבא שלום. כשנאסף הצדיק טרם זמנו לטובתו הוא כמו שאמר מפני הרעה, ועוד כי במותו יבא למנוחה טובה ויבא בשלום, כי טרם הרעה ימות בשלום, כמו ואתה תבא אל אבותיך בשלום:2ינוחו על משכבותם. החסידים שזכר במותם יניחו במרגוע גדול והמיתה תכונה בשכיבה, כמו ושכבתי עם אבותי, כי אף על פי שיובן ממנו שכיבה כמשמעה והיא שכיבת הגוף בקבר אף על פי כן באותה שכיבה תהיה מנוחה לנפש, כי לשון שכיבה גם כן כענין מנוחה, כמו לא שכב לבו ועורקי לא ישכבו:3הולך נכוחו. השלום שזכר יבא נכח הצדיק בהאספו, כלומר בשלום מת ולשלום יבא במותו וכאלו השלום יצא לקראתו והחכם רבי אברהם פירש נע שיהיה הולך בחייו נכח השם יהיה לו במותו השלום והמנוחה:
