10 הֲל֤וֹא אַתְּ־הִיא֙ הַמַּחֲרֶ֣בֶת יָ֔ם מֵ֖י תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה הַשָּׂ֙מָה֙ מַֽעֲמַקֵּי־יָ֔ם דֶּ֖רֶךְ לַעֲבֹ֥ר גְּאוּלִֽים׃
11 השמה. מלעיל בשני פשטין כי הוא פעל עבר והוא במקום אשר שמה, וכן הבאה מצרימה שבעים, אשר באה, כי לא תבא ה"א הידיעה על העוברים:
