רד"ק על ישעיהו מ״ד:י״ט

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

מקור ישעיהו מ״ד:י״ט
1 וְלֹֽא־יָשִׁ֣יב אֶל־לִבּ֗וֹ וְלֹ֨א דַ֥עַת וְלֹֽא־תְבוּנָה֮ לֵאמֹר֒ חֶצְי֞וֹ שָׂרַ֣פְתִּי בְמוֹ־אֵ֗שׁ וְ֠אַ֠ף אָפִ֤יתִי עַל־גֶּחָלָיו֙ לֶ֔חֶם אֶצְלֶ֥ה בָשָׂ֖ר וְאֹכֵ֑ל וְיִתְרוֹ֙ לְתוֹעֵבָ֣ה אֶעֱשֶׂ֔ה לְב֥וּל עֵ֖ץ אֶסְגּֽוֹד׃
פירוש רד"ק על ישעיהו מ״ד:י״ט
1 ולא ישיב. וי"ו ולא דעת כוי"ו וישא אברהם את עיניו, או הוא כפל ענין, אמר ולא ישיב אל לבו אלה הדברים שזכר כי הם דברי תימה ואין בלבו לא דעת ולא תבונה לאמר זה כלומר לחשוב בלבו חציו שרפתי במו אש ואף וגו':
2 אפיתי על גחליו. למעלה אמר אף ישיק כי שניהם יעשה אדם בעצים, או ישיק בהם את התנור ויאפה הלחם על ידי הדבקה או יאפה הלחם על הגחלים:
3 ויתרו. הנותר ממנו והוא שם מן יתר הגזם:
4 לתועבה. לדבר שתעב האל ומנע מעבוד אותם:
5 לבול עץ. לענף עץ, וכן כי בול הרים ישאו לו, יעקרו בול: