רד"ק על ישעיהו ל״א:ט׳

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

מקור ישעיהו ל״א:ט׳
1 וְסַלְעוֹ֙ מִמָּג֣וֹר יַעֲב֔וֹר וְחַתּ֥וּ מִנֵּ֖ס שָׂרָ֑יו נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁר־א֥וּר לוֹ֙ בְּצִיּ֔וֹן וְתַנּ֥וּר ל֖וֹ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ פ
פירוש רד"ק על ישעיהו ל״א:ט׳
1 וסלעו. ואל סלעו ומגדלו החזק יעבור כי לא יבטח בעצמו עד היותו שם מרוב פחד, ויש מפרשים אפילו סלעו יעבור מרוב פחד ויברח לו יותר רחוק, והראשון נכון, וי"ת ושלטנוהי מן קדם דחלא יעדון:
2 וחתו מנס שריו. כמו מנס שיפחד אדם ויחת כשיראה נס החיילות כן יחתו שריו השרידים מהמגפה אשר יראו:
3 אשר אור לו. זה האור וזה התנור יש לו בירושלם שישרפם, וי"מ אשר אור לו בציון ותנור על המזבח שהוא בבית המקדש, כלומר לכבוד מזבחו ומקדשו יהיה זה: