1אשר למלך נשען על ידו. דרך קצרה ופי' השליש אשר למלך שהיה נשען על ידו:2ארובות בשמים. להמטיר או בדרך הפלגה להוריד חטים ושעורים על דרך ירידת המן ותרגם יונתן אילו ה' פתח כוין ומחית טובא מן שמיא:3הנכה. בה"א כמו הנצבת עמכה והדומים להם:4וארבעה אנשים. ארז"ל כי אלה הארבעה היו גחזי וג' בניו:5פתח השער. כמו שדרך המצורעים להיות חוץ לעיר כמו שכתוב מחוץ למחנה מושבו:6עד מתנו. עד אשר מתנו:7ונפלה. כמו אל הכשדים אתה נופל:8השמיע את מחנה ארם. לפני בא המצורעים באותו לילה כי אם נסו מאתמול ביום ההוא היו רואים ישראל וכן אומר ויקומו בנשף תכף כששמעו הקול נכנס פחד גדול בלבם ונסו:9וינוסו אל נפשם. להציל נפשם לא חסו על הממון ואפילו הסוסים לא אסרו לרכוב עליהם:10לא כן. לא טוב כתרגומו לא כשר מה דאנחנא עבדין:11מחשים. שותקים מלבשר:12וחכינו עד אור הבוקר. אם נחכה עד אור הבקר מלבשר מצאנו עון בזה:13עוון. מלא בשני ווי"ן:14אל שוער העיר ויגידו להם. שוער דרך כלל כמו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו או פירושו קראו אל שוער אחד מן השוערים וקמו כולם והגידו להם זה הדבר:15הסוס אסור והחמור אסור. דרך כלל כמו ויהי לי שור וחמור ופירושו שהיו אסורים על אבוסיהם:16ויקרא השוערים. שוער העיר קרא אל שוערי בית המלך והם הגידו בית המלך פנימה:17להחבה. בה"א:18בהשדה. נכתב בה"א הידיעה כמשפט כמו להגדוד אשר בא עליו והדומים לו וקרי בשדה בלא ה"א הידיעה כמנהג ברוב להקל:19ככל המון ישראל אשר נשארו בה. נכתב ההמון על הידיעה בסמיכות כמו העם המלחמה הארון הברית והדומים להם וקרי בלא ה"א הידיעה כמנהג ברוב ופי' הפסוק כן הוא הנם ככל המון ישראל פירוש הסוסים כחושים ורעים ככל המון ישראל שנשארו בשמרון שהם כחושים מהרעב ואם תאמר היאך לא נשארו כי אם חמשה סוסים בשמרון הנם ככל המון ישראל אשר תמו כמו שתמו האנשים כן תמו הסוסים כן פירש אדוני אבי ז"ל, ויונתן תרגם אם יבדון הא אינון ככל המונא דישראל דספו:20ככל המון ישראל. בכ"ף:21ויקחו שני רכב סוסים. והלא אמר חמשת סוסים והיאך אמר שלא לקחו אלא שנים כי פירוש שני רכב סוסים שנים סוסים ורוכבים עליהם וכתרגום יונתן תרין רכבי סוסון אלא מן החמשה שאמרו בחרו השנים הטובים שבהם:22בהחפזם. הכתוב הוא עם ה"א ויהיה מבנין נפעל אם הה"א נקודה בצר"י והקרי הוא בלא ה"א מן הקל:23ויהי כדבר. לפי שאמר כאשר דבר איש האלהים ספר היאך היו הדברים אע"פ שכבר כתב למעלה השיב עוד הדברים הנה על המעשה: