רד"ק על מלכים ב' כ״ב:י״ד

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

מקור מלכים ב כ״ב:י״ד
14 וַיֵּ֣לֶךְ חִלְקִיָּ֣הוּ הַ֠כֹּהֵ֠ן וַאֲחִיקָ֨ם וְעַכְבּ֜וֹר וְשָׁפָ֣ן וַעֲשָׂיָ֗ה אֶל־חֻלְדָּ֨ה הַנְּבִיאָ֜ה אֵ֣שֶׁת שַׁלֻּ֣ם בֶּן־תִּקְוָ֗ה בֶּן־חַרְחַס֙ שֹׁמֵ֣ר הַבְּגָדִ֔ים וְהִ֛יא יֹשֶׁ֥בֶת בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם בַּמִּשְׁנֶ֑ה וַֽיְדַבְּר֖וּ אֵלֶֽיהָ׃
פירוש רד"ק על מלכים ב' כ״ב:י״ד
14 אל חולדה הנביאה. אמרו בדרש כי מבני בניה של רחב היתה ולמה הלכו אל חולדה ולא הלכו אל ירמיה יש מרבותינו ז"ל שאמרו מפני שהנשים רחמניות ומהם אמרו כי ירמיה לא היה שם כי הלך להחזיר עשרת השבטים ואמרו כי ירמיה היה אז נביא שהרי תחלת נבואתו היתה בי"ג שנה ליאשיה וזה הענין היה בשנת י"ח אלא שלא היה שם בירושלם אז כשמצאו התורה אולי היה בענתות או במקום אחר וחולדה היתה יושבת בירושלים לפיכך שלח אליה ואמרו רבותינו ז"ל כי שלשה נביאים נתנבאו בימי יאשיהו והם ירמיה וצפניה וחולדה כי ירמיה היה מתנבא בשוקים וצפניה בבתי כנסיות וחולדה אל הנשים:
15 בן חרחס. בסמ"ך:
16 במשנה. כתרגו' בבית אולפנא: