רד"ק על דברי הימים ב' ב׳:י״ג

« רד"ק על דברי הימים ב' ב׳:ט׳ רד"ק על דברי הימים ב' ב׳:ט״ו »

13 בֶּן־אִשָּׁ֞ה מִן־בְּנ֣וֹת דָּ֗ן וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִ֡י יוֹדֵ֡עַ לַעֲשׂ֣וֹת בַּזָּֽהָב־וּ֠בַכֶּ֠סֶף בַּנְּחֹ֨שֶׁת בַּבַּרְזֶ֜ל בָּאֲבָנִ֣ים וּבָעֵצִ֗ים בָּאַרְגָּמָ֤ן בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבַבּ֣וּץ וּבַכַּרְמִ֔יל וּלְפַתֵּ֙חַ֙ כׇּל־פִּתּ֔וּחַ וְלַחְשֹׁ֖ב כׇּל־מַחֲשָׁ֑בֶת אֲשֶׁ֤ר יִנָּֽתֶן־לוֹ֙ עִם־חֲכָמֶ֔יךָ וְֽחַכְמֵ֔י אֲדֹנִ֖י דָּוִ֥יד אָבִֽיךָ׃

פירוש רד"ק על דברי הימים ב' ב׳:י״ג

13 בן אשה מן בנות דן. צרי ובמלכים: "בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי" מ"א ז,יד! אביו היה ממטה נפתלי, וקראו צרי לפי שגר בצר, כמו "עובד אדום הגתי" ש"ב ו,י – כי לוי היה, ולפי שגר בגת קראו גתי; וכן זה קראו צרי לפי שגר בצר. ואמו היתה ממטה דן, כמו שאומ' "מן בנות דן":

14 יודע לעשות בזהב. הוא, או אביו גם כן; וכן במלכים: "ואביו איש צרי חרש נחשת" מ"א ז,יד – יתכן "חרש נחשת" עליו או על אביו. ורז"ל ב' ערכין טז,ב פרשו על אביו, וסמכו מזה כי חייב אדם להתעסק באומנות אביו; כי לפיכך הזכיר הכתוב אביו – כי גם הוא היה אומן, ובנו למד אומנותו:

« רד"ק על דברי הימים ב' ב׳:ט׳ רד"ק על דברי הימים ב' ב׳:ט״ו »