רד"ק על שמואל א ב׳:כ״ו

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

« רד"ק על שמואל א ב׳:כ״ה רד"ק על שמואל א ב׳:כ״ז »

27 איש כלבבו; שמואל פתח ↗

עלי ראה מלכתחילה את שמואל כמי שמרד בסמכותו, ורצה להרגו על שהורה הלכה בפניו4ברכות לא: וראה לקמן עמ' 52, ודווקא בידיו הופקד חינוכו של שמואל. וזאת, באווירה הקשה שאפפה אותו: התנהגותם האגרסיבית של בניו, הנבואה הקשה שהטיח הנביא באזני עלי על שלא מיחה בהם, ו"רבותינו אמרו כי הוא - הנביא - אלקנה אבי שמואל כי נביא היה"5רד"ק ב כז.. עובדות אלו, עלולות היו לגרום מתחים רבים בין עלי הזקן ובין שמואל הנער, ה"הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב: גַּם עִם-ה', וְגַם עִם-אֲנָשִׁים" שמואל א ב, כו. מתחים מסוג זה הביאו את קין להרוג את הבל, ואת שאול לרדוף את דוד. אבל נראה שדווקא כאן הם עוררו חיבה בין השניים. כמה רוך ועדינות אנו מוצאים ביחסו של עלי לשמואל כשהופיע דבר ה' לראשונה אל הנער. שמואל לא ידע כיצד להתייחס לגילוי, ועלי הדריכו כיצד לקבל את שיפעת הנבואה: "וַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל, לֵךְ שְׁכָב, וְהָיָה אִם-יִקְרָא אֵלֶיךָ, וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר ה' כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ" שמואל א ג, ט. וכששמע שמואל את גזר הדין הקשה על בית עלי, "יָרֵא מֵהַגִּיד אֶת-הַמַּרְאָה" שמואל א ג, טו. אך עלי עודדו בלשון רכה ונעימה, "וַיִּקְרָא עֵלִי אֶת-שְׁמוּאֵל, וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל בְּנִי… אַל-נָא תְכַחֵד, מִמֶּנִּי. כֹּה יַעֲשֶׂה-לְּךָ אֱלֹהִים, וְכֹה יוֹסִיף, אִם-תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר" ג, טז-יז. ושם, תחת עינו הפקוחה של עלי, "וַיִּגְדַּל שְׁמוּאֵל, וַה' הָיָה עִמּוֹ, וְלֹא-הִפִּיל מִכָּל-דְּבָרָיו אָרְצָה. וַיֵּדַע, כָּל-יִשְׂרָאֵל, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע: כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל, לְנָבִיא לַה'" שמואל א ג, כ.

26 הולך וגדל וטוב. כמו שהיה גדל כן היה מטיב דרכיו וי"ת וטוב ושמיה טב:

27 גם עם ה' וגם עם אנשים. כתרגומו ותקנן אורחתיה קדם ה' ותריצין עובדוהי בגו בני אנשא:

« רד"ק על שמואל א ב׳:כ״ה רד"ק על שמואל א ב׳:כ״ז »