רד"ק על מלכים א׳ ב׳:ל״א

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

מקור מלכים א ב׳:ל״א
31 וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ עֲשֵׂה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר וּפְגַע־בּ֖וֹ וּקְבַרְתּ֑וֹ וַהֲסִירֹ֣תָ דְּמֵ֣י חִנָּ֗ם אֲשֶׁר֙ שָׁפַ֣ךְ יוֹאָ֔ב מֵעָלַ֕י וּמֵעַ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽי׃
פירוש רד"ק על מלכים א׳ ב׳:ל״א
31 כאשר דבר. שתמיתהו כי אין לטעון בזה שהרי הוא הרג שני השרים בערמה ובזדון וכתיב מעם מזבחי תקחנו למות:
32 וקברתו. והשתדל בקברתו כי גדול שר צבא היה ועל אדניה לא היה צריך להזהירו על קבורתו כי בן מלך היה: