רד"ק על הושע ט׳:ח׳

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

« רד"ק על הושע ט׳:ז׳ רד"ק על הושע ט׳:ט׳ »

1 ביאור על ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

צופה עם אלקו לאליל. והמשקרים באמרי פי חצבתים. מש"כ צופה עם אלקו. הוא מלשון הכתוב הושע ט' ח' צופה אפרים עם אלקי. ומפרש"י והרד"ק ז"ל שם מתבאר שבספרים שלפניהם היה כתוב אלקיו וכמש"כ במנחת שי שם. ולפי הנראה דבלשון רבינו הגאון ז"ל כאן צ"ל אלקי כלשון הכתוב לפי הספרים שלפנינו. ובמנחת שי שם כתב שנחלקו המפרשים אם שם זה הוא קודש או חול עיי"ש. ומלשון רש"י ורד"ק שם נראה דס"ל שהוא חול עיי"ש. אבל מדברי הראב"ע ז"ל שם משמע דס"ל שהוא קודש עיי"ש. ומדברי רבינו הגאון ז"ל כאן ע"כ מוכרח דס"ל כדעת הראב"ע ז"ל שהוא קודש. וכוונתו המתנבא בשם השם ב"ה ועבודת אליל. ולדעתו ז"ל היינו מתנבא בשם ע"ז דתנן ריש פרק הנחנקין דחייב חנק עיי"ש. וזו היא דעת הרמב"ם ז"ל סה"מ לאוין כ"ו. שכתב וז"ל שהזהירנו מהתנבאות בשמה. והוא שיאמר שהאל צוה לעבוד אותה. או שהיא בעצמה צותה לעבדה. ויעדה גמול והזהירה מעונש כמו שיחשבו נביאי הבעל וכו'. והוא אמרו יתעלה ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא. וזאת המיתה חנק וכו' עכ"ל עיי"ש. הרי שכתב דמתנבא בשם השם ב"ה לעבוד ע"ז. היינו המתנבא בשם ע"ז דתנן התם שמיתתו חנק. וכן כתב ג"כ בחנוך מצוה תקי"ח וז"ל שנמנענו שלא להתנבא בשם ע"ז. כגון שיאמר ע"ז פלונית צותה לעבדה וכו'. וכן בכלל זה אם יאמר שהאל צוה לעבוד ע"ז פלונית וכו'. שהוא חייב מיתה שנאמר על זה ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא. ומיתה זו היא חנק וכו' עכ"ל עיי"ש. וכן מבואר בפיה"מ להרמב"ם ז"ל בהקדמתו לסדר זרעים שביאר שם ענין זה בארוכה. ובתוך דבריו שם כתב וז"ל וגם זה מתנבא בשם ע"ז שזה השם כולל מי שיאמר שהיא בעצמה צותה לעבוד אותה. או מי שיאמר שהקב"ה צוה לעבוד שום דבר מהם. וכשנשמע מן המתייחס בנבואה אחת משתי הדעות האלה. והעידו עליו עדים כפי שנאמר בתורה. דינו שיהרג בחנק. כמו שאמר הקדוש ב"ה והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת וכו' עכ"ל עיי"ש:

1 צופה אפרים. אפרים שם לו צופה עם אלהיו והוא נביא השקר שאומר נבואתו בשם אלהיו:

2 נביא פח יקוש. הנביא ההוא הוא לאפרים על כל דרכיו כמו הפח היקוש שלוכד העופות כן ילכדו אפרים בדברי נביאיהם:

3 משטמה בבית אלהיו. נוכל לפרש בית אלהיו בית העגלים שהם אלהיו ונביא השקר שם מתנבא והוא גורם לו משטמה בינו ובין האל יתברך ונוכל לפרש גם כן בבית אלהיו בבית האל שהוא בית המקדש, ויונתן תירגם מסגי תקלא בבית מקדשא דאלההון ובמדרש משטמה בבית אלהיו זכריה שהרגו בבית המקדש והנה הפסוק מדבר על אפרים וזכריה הרגו בני יהודה:

« רד"ק על הושע ט׳:ז׳ רד"ק על הושע ט׳:ט׳ »