1על כן תאבל הארץ. תחריב ותשחית ארץ ישראל:2ואמלל כל יושב בה. יכרת ממנה כל היושב בה:3בחית השדה ובעוף השמים. עם חית השדה ועוף השמים כי אחר שתהיה הארץ חרבה יכרת ממנה אדם ובהמה, ובחית השדה אינו רוצה לומר המדבריות אלא הבהמה הגדלה בישוב עם בני אדם והיא נקראת חיה כמו שאמר זאת החיה אשר תאכלו, גם יתכן כי אף חיות המדבריות בכלל כי לא תבא חיה המדברית במקומות הישוב החרבים אם לא יהיה במקצתם ישוב כמו שאמר ורבה עליך חית השדה, ובאמרו ובעוף השמים כי רוב העופות לא ישכנו במדבר כי אם במקומות הישוב שימצאו זרע ופירות ופרחי האילנות, או נאמר עוף השמים על דרך גוזמא להפלגת הדבר, וכענין זה נאמר בנבואת ירמיהו מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו ויתפרש גם כן על אחד משני הפנים, ובדברי רז"ל רבי יהודה אומר נ"ב שנה לא עבר איש ביהודה שנאמר על ההרים וגו' מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו, בהמה בגימטריא נ"ב הוו, רבי יוסי אומר שבע שנים נתקיים בה גפרית ומלח שריפה כל ארצה, ובי"ת בחית ובעוף ר"ל כי גם בהם תהיה הכריתה:4וגם דגי הים יאספו. יכלו וימותו, ומה שאמר דגי הים והם אינם בכלל חורבן הארץ כי בים שוכנים ואמר כי גם בים היתה הקללה שנאמר לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב, וכן בים לא יעלה בסלעים אשר בים וגם בקרקע הים עשב וצמח שמהם ירעו הדגים, וזה בים ארץ ישראל שהיתה בארץ קללת האל יתברך בעון יושביה ביבשה ובים ותירגם יונתן ואף נוני ימא וגו':
