1הכעיס אפרים תמרורים. הכעיס אפרים את האל יתברך בתמרורים והם המזבחות שהיו כגלים וציונים וכמוהו שימי לך תמרורים ויש לפרשו ג"כ מענין מרורים ופירושו כעס תמרורים כלומר כעס רע ומר:2ודמיו עליו יטוש. דם נקי ששפך אפרים יטוש עליו אדוניו וכן חרפתו שחרף את האל יתברך בעשותו העגלים הכל ישיב לו גמולו בראשו:3יטוש. כמו והנם נטושים על פני כל הארץ. ויטוש על המחנה ענין התפשטות ואדוניו הוא הקדוש ברוך הוא ואף על פי שהוא אינו מכיר באדנותו על כרחו אדניו הוא והוא ישיב לו גמולו בראשו: