מקור בראשית ט׳:ה׳
5 וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כׇּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם׃
פירוש רד"ק על בראשית ט׳:ה׳
5 וְאַךְ אֶת־דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ. אַף עַל פִּי שֶׁהִתַּרְתִּי לָכֶם דַּם הַחַיָּה, לֹא הִתַּרְתִּי דִּמְכֶם לַחַיָּה, כִּי הַחַיָּה נָתַתִּי בִּרְשׁוּתְכֶם וְלֹא אֶתְכֶם בִּרְשׁוּת הַחַיָּה.
6 וּפֵרֵשׁ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם. שֶׁתִּהְיֶה הַמַּכָּה מַכַּת נֶפֶשׁ וָהֶרֶג, זֶה אֶדְרֹשׁ מִן הַחַיָּה, וְלֹא אִם יִהְיֶה בִּרְצוֹנִי לִנְקָמָה כְּמוֹ הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא אֶל בֵּית אֵל מלכים א יג וְהַנְּעָרִים אֲשֶׁר הִתְקַלְּסוּ בֶּאֱלִישָׁע הַנָּבִיא מלכים ב ב, ״וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם״ ויקרא כו:כב. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ בראשית רבה לד אִם אָדָם יַהֲרֹג עַצְמוֹ שֶׁתִּהְיֶה נַפְשׁוֹ נֶעֱנֶשֶׁת לָעוֹלָם הַבָּא, וְאָמְרוּ יָכוֹל כְּשָׁאוּל? תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ. יָכוֹל כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ.
7 מִיַּד כָּל־חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ. שֶׁיִּתְּנֶנָּה בְּיַד חַיָּה אַחֶרֶת לְהָרְגָהּ אוֹ בְּיַד אָדָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין גְּמוּל וְעֹנֶשׁ לִשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים אֶלָּא לְאָדָם שֶׁהוּא בַעַל שֵׂכֶל, בְּעֵסֶק הָאָדָם יֵשׁ לָהֶם גְּמוּל וְעֹנֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הִנֵּה, מִיַּד כָּל־חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ, וְנֶאֱמַר ״וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן״ חבקוק ב:יז וְנֶאֱמַר בִּגְמוּל ״וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמוֹר״ מלכים א יג:כח.
8 וּמִיַּד הָאָדָם. וְאַחַר כֵּן פֵּרַשׁ מִיַּד אִישׁ אָחִיו, כְּלוֹמַר אִם יַהֲרֹג אִישׁ אֶת אָחִיו אֶדְרֹשׁ נַפְשׁוֹ מֵהַהוֹרֵג בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא.