רד"ק על בראשית ט׳:כ״ז

27 יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת. מְתַרְגְּמִין: ״יַרְחִיב״. יַפְתְּ שָׁרְשׁוֹ פת״ה מִבִּנְיַן הַפְעִיל בְּשֶׁקֶל ״וּמְלָכִים יַרְדְּ״ ישעיהו מא:ב. אָמַר, הָאֱלֹהִים יַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹ וּבִרְכָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן מִשְׁכַּן כְּבוֹדוֹ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בְּאָהֳלֵי־שֵׁם, וְהוּא רֶמֶז לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מִזֶּרַע שֵׁם. וְשָׁכַן כְּבוֹד הָאֵל בֵּינֵיהֶם בַּמִּדְבָּר וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמַר שמות כט:מה ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שמות לג:טז ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם״.

28 וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ. לִבְנֵי יֶפֶת גַּם כֵּן יִהְיֶה עֶבֶד.