רד"ק על בראשית ט׳:י״ד

14 וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן. אֲנִי אֲעַנֵּן עַל יְדֵי סִבּוֹת אֶמְצָעִיּוֹת שֶׁצִּוִּיתִי.

15 בְּעַנְנִי. קַל הַנּוּ״ן, וְרַבִּים מֵהַדָּגוּשׁ יָבוֹאוּ קַלִּים, וְאָמַר עָנָן אַחַר בְּעַנְנִי לְחַזֵּק הַפְּעֻלָּה כְּמוֹ ״מְקַרְקֵר קִיר״ ישעיהו כב:ה ״וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ״ תהלים פ:י ״וַיָּצָם דָּוִד צוֹם״ שמואל ב יב:טז וְהַדּוֹמִים לָהֶם רַבִּים.

16 וְנִרְאֲתָה. לִבְנֵי אָדָם.