רד"ק על בראשית מ״ט:ל״ג

33 וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו. כִּי בְּעוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם הָיָה מִתְחַזֵּק וְיוֹשֵׁב עַל הַמִּטָּה, וְרַגְלָיו חוּץ לַמִּטָּה, וְכַאֲשֶׁר כָּלָה לְדַבֵּר, אָסַף רַגְלָיו אֶל־הַמִּטָּה וְשָׁכַב עַל הַמִּטָּה.

34 וַיִּגְוַע. בְּמִיתַת הַצַּדִּיקִים, מִיתָה קַלָּה בְּלֹא צַעַר. וְיֵשׁ דְּרָשׁ תענית ה ב: לְפִי שֶׁלֹּא אָמַר ״וַיָּמָת״, אָמְרוּ: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת; וְהִנֵּה בְּמֹשֶׁה נֶאֱמַר ״וַיָּמָת״ דברים לד:ה, וְאָמְרוּ בַּדְּרָשׁ ספרי דברים שנז: רַבֵּנוּ לֹא מֵת; וֶאֱמֶת הוּא כִּי הַצַּדִּיקִים אֵינָם מֵתִים.

35 וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו. פֵּרַשְׁנוּהוּ בראשית כה:ח.