רד"ק על בראשית מ״ד:ד׳

« רד"ק על בראשית מ״ד:ג׳ רד"ק על בראשית מ״ד:ה׳ »

4 הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת־הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִ֒יקוּ֒ וְיוֹסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה׃

פירוש רד"ק על בראשית מ״ד:ד׳

4 אֶת הָעִיר. מִן הָעִיר, וְכֵן ״כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר״ שמות ט:כט.

5 הִרְחִיקוּ. פֹּעַל עוֹמֵד, וְכֵן ״הֵמָּה הִרְחִיקוּ מִבֵּית מִיכָה״ שופטים יח:כב.

6 וְהִשַּׂגְתָּם. כְּדֵי שֶׁתַּשִּׂיגֵם.

« רד"ק על בראשית מ״ד:ג׳ רד"ק על בראשית מ״ד:ה׳ »