מקור בראשית ל״ד:ה׳
5 וְיַעֲקֹ֣ב שָׁמַ֗ע כִּ֤י טִמֵּא֙ אֶת־דִּינָ֣ה בִתּ֔וֹ וּבָנָ֛יו הָי֥וּ אֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶ֑ה וְהֶחֱרִ֥שׁ יַעֲקֹ֖ב עַד־בֹּאָֽם׃
פירוש רד"ק על בראשית ל״ד:ה׳
5 וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא. שֶׁכֶם הַנִּזְכָּר, וְנִטְמְאָה הִיא שֶׁנִּבְעֲלָה לְעָרֵל.
6 וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב. שֶׁלֹּא נָתַן קוֹל בָּעִיר וְלֹא הִתְרַעֵם עַד בֹּאָם. וְכֵן כְּשֶׁיָּצָא חֲמוֹר לְדַבֵּר עִמּוֹ, הֶחֱרִישׁ מִלַּעֲנוֹת אוֹתוֹ דְּבָרִים, כִּי אָמַר לוֹ עַד שֶׁיָּבֹאוּ בָּנָיו.