רד"ק על בראשית ל׳:ו׳

6 דָּנַנִּי אֱלֹהִים. שָׂמַנִי בְּדִינוֹ עִם אֲחוֹתִי וְרָאָה כִּי גַם אֲנִי רְאוּיָה לְבָנִים כָּמוֹהָ, וּלְפִי שֶׁזָּכְרָה הַדִּין זָכְרָה שֵׁם אֱלֹהִים שֶׁפֵּרוּשׁוֹ דַּיָּן.

7 וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי. שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי לְפָנָיו עַל זֶה, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיִיתִי רְאוּיָה לְכָךְ שָׁמַע בְּקוֹלִי.

8 וַיִּתֶּן־לִי בֵּן. כִּי אֲנִי חוֹשֵׁב אוֹתוֹ כְּמוֹ אִם הָיָה בְּנִי, כֵּיוָן שֶׁהוּא מִשְׁפַּחְתִּי.