מקור בראשית ב׳:י״ז
17 וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכׇלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃
פירוש רד"ק על בראשית ב׳:י״ז
17 וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. אָמַר מִמֶּנּוּ, אַחַר שֶׁאָמַר וּמֵעֵץ לְתוֹסֶפֶת בֵּאוּר וּלְחַזֵּק הָאַזְהָרָה, אוֹ פֵּרוּשׁ מִמֶּנּוּ מִמַּה שֶּׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ וְהוּא הַפְּרִי. וְהִנֵּה לֹא מְנָעָהוּ מֵעֵץ הַחַיִּים שֶׁהָיָה גַּם כֵּן בְּתוֹךְ הַגָּן אֲבָל צִוָּהוּ לְאָכְלוֹ כִּי הוּא בִּכְלַל ״מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל״, וְעוֹד יִתְבָּאֵר זֶה בַּנִּסְתָּר.
18 מוֹת תָּמוּת. תִּהְיֶה נִגְזֶרֶת עָלֶיךָ מִיתָה יוֹתֵר קָרוֹב מִמָּה שֶׁהָיָה רָאוּי לְךָ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בראשית רבה יט כִּי פֵּרֵשׁ בְּיוֹם יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא אֶלֶף שָׁנִים וְאָדָם חַי אֶלֶף שָׁנִים פָּחוֹת שִׁבְעִים וְהִנִּיחַ לְזַרְעוֹ לְדוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו שֶׁנֶּאֱמַר ״יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה״ תהלים צ:י; וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ כִּי הַמִּיתָה הִיא הַקְּלָלָה שֶׁקִּלְלוּהוּ כִּי הָרַע הוּא הַמָּוֶת, וְהַטּוֹב הוּא הַחַיִּים. וִידִיעַת הַטּוֹב וְהָרָע פֵּרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים יְדִיעַת הַמִּשְׁגָּל כִּי פְּרִי הָעֵץ הַהוּא הוֹלִיד בְּאָדָם תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְטוֹב הוּא הַמֻּתָּר, וְרַע הוּא הָאָסוּר, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן מָלֵא דַעַת הָיָה לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹ תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְהָרְאָיָה כִּי אַחַר שֶׁאָכְלוּ אָמַר ״וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם״. וְטַעַם ״וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים״, שֶׁפֵּרְשׁוּ הַמַּלְאָכִים, וְהַמַּלְאָכִים אֵין לָהֶם יְדִיעָה זֹאת, אֱמֶת כִּי אֵין לָהֶם יְדִיעָה זוֹ לְעַצְמָם אֲבָל יֵשׁ לָהֶם יְדִיעָה כִּי בִּבְנֵי אָדָם וּבִשְׁאָר הַחַיִּים הִיא יְדִיעָה זוֹ בְּטֶבַע לְהוֹלִיד כְּמוֹתָם, אוֹ נֹאמַר כִּי הַנָּחָשׁ לֹא הָיָה מֵבִין יְדִיעַת טוֹב וָרָע מַה הִיא, אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע זֶה הַלָּשׁוֹן מֵהָאִשָּׁה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּפָּסוּק שֶׁהִיא אָמְרָה לוֹ דַּעַת טוֹב וָרָע אֶלָּא ״מִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן״, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא קְדָמוּם דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת הָאִשָּׁה לַנָּחָשׁ וְהַנָּחָשׁ לָאִשָּׁה, כִּי אֵיךְ יָדַע הַנָּחָשׁ שֶׁאָסַר לָהֶם הָאֵל דָּבָר אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע מֵהָאִשָּׁה, וְעוֹד שֶׁאָמַר ״אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים״ וְאֵין מִלַּת אַף תְּחִלַּת דְּבָרִים.