1 וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהׇרְגֶֽךָ׃
1 וַיֻּגַּד לְרִבְקָה. וְהֵיאָךְ הוּגַּד לָהּ, וְהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא בְּלִבּוֹ? אֶפְשָׁר כִּי בִּנְבוּאָה נֶאֱמַר לָהּ כִּי נְבִיאָה הָיְתָה, כְּדִבְרֵי הַקַּבָּלָה, אוֹ אֶפְשָׁר, כִּי כְּמוֹ שֶׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ כֵּן אָמַר בְּלֹא מִתְכַּוֵּן וְהוּגַּד לְרִבְקָה.
2 מִתְנַחֵם לְךָ. כְּאִלּוּ קִבֵּל תַּנְחוּמִין עַל מִיתָתְךָ, כִּי חוֹשֵׁב לְהָרְגֶךָ, אוֹ מִתְנַחֵם עַל מִיתָתוֹ בַּעֲבוּרְךָ, אִם יוּכַל לְהָרְגְךָ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אִם יַהַרְגוּהוּ אַחַר כָּךְ.
