רד"ק על בראשית כ״ז:ל״ו

1 וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳. כְּשֶׁשָּׁמַע כִּי בְּמִרְמָה בָּא, שֶׁעָשָׂה יָדָיו שְׂעִירוֹת, אָמַר: הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, הַהֵ״א לַאֲמִתַּת הַדָּבָר כְּהֵ״א ״הֲרָצַחְתָּ״ מלכים א כא:יט, ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״ במדבר כ:י וְהַדּוֹמִים לָהֶם. אָמַר: עַל נָכוֹן קָרָא הַקּוֹרֵא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים: מִן עָקֵב וּמִרְמָה, כְּמוֹ ״עָקֹב הַלֵּב״ ירמיה יז:ט, ״כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב״ ירמיה ט:ג, וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ בוֹ.

2 וַיַּעְקְבֵנִי. רִמָּה אוֹתִי פַּעֲמַיִם.

3 אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח. בִּנְזִיד עֲדָשִׁים, כְּשֶׁמְּצָאַנִי רָעֵב, וְאֵין לְךָ מִרְמָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְהִנֵּה עַתָּה גַּם כֵּן לָקַח בִּרְכָתִי בְּמִרְמָה.

4 הֲלֹא־אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה. לֹא הִנַּחְתָּ אֶצְלְךָ שׁוּם בְּרָכָה בַּעֲבוּרִי אֶלָּא הַכֹּל נָתַתָּ לוֹ, אֵיךְ הָיָה זֶה.