1 וַתַּ֩הַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמּוֹעֵ֕ד אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
1 וַתַּהַר. לְפִי שֶׁלֹּא זָכַר הַהֵרָיוֹן תְּחִלָּה, אָמַר כְּאֶחָד וַתַּהַר וַתֵּלֶד, וְכֵן ״וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן״ בראשית ד:א.
2 לְאַבְרָהָם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה״ בראשית יז:כא, וְכֵן דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ ״וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָהָם בֵּן״ בראשית טז:טו, וְזוּלָתָם רַבִּים. כִּי הָאִשָּׁה כְּמוֹ הָאֲדָמָה שֶׁנּוֹתֶנֶת פְּרִי לִבְעָלֶיהָ אַחַר שֶׁזְּרָעָהּ, וְהַיִּלּוֹד נִקְרָא עַל שֵׁם אָבִיו.
3 לִזְקֻנָיו. אָמַר זֶה לָמָּה שֶׁצָּחֲקָה הִיא וְאָמְרָה ״וַאדֹנִי זָקֵן״ בראשית יח:יב, וְעוֹד אָמַר לִזְקֻנָיו, כִּי הִיא שָׁבָה לְעִדּוּן הַבָּשָׂר וּלְדֶרֶךְ הַנָּשִׁים וְאַבְרָהָם עָמַד בִּזְקֻנָיו וְהוֹלִיד. יֵשׁ מִלּוֹת בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בִּלְשׁוֹן רַבִּים לְעוֹלָם וְלֹא יִפָּרְדוּ, כְּמוֹ נְעוּרִים, זְקֻנִים, בְּתוּלִים.
