רד"ק על בראשית כ״א:י״ד

14 וַיַּשְׁכֵּם. לַעֲשׂוֹת מִצְוַת הָאֵל.

15 וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם. נָתַן לָהֶם מָזוֹן לְיוֹם אוֹ לְיוֹמַיִם, כִּי לֹא תוּכַל עוֹד שְׂאֵת, וְגַם מַיִם נָתַן לָהּ, כִּי דַּרְכָּהּ הָיָה דֶּרֶךְ מִדְבָּר לָשׁוּב אֶל מִצְרַיִם אוֹ קָרוֹב לָהּ אֶל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ כִּי מִצְרִית הָיְתָה, וְגַם כֶּסֶף וְזָהָב נָתַן לָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סִפֵּר הַכָּתוּב כִּי לֹא שִׁלְּחָהּ וְאֶת הַנַּעַר רֵיקָם. שָׂם עַל שִׁכְמָהּ. הַלֶּחֶם וְהַחֵמֶת שָׂם עַל שִׁכְמָהּ.

16 וְאֶת־הַיֶּלֶד. שֶׁיֵּלֵךְ לְפָנֶיהָ, כִּי בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הָיָה, וּכְשֶׁיִּיעַף תִּשָּׂאֵנּוּ עַל שִׁכְמָהּ אוֹ בְּחֵיקָהּ.

17 וַיְשַׁלְּחֶהָ. מִבֵּיתוֹ, אוֹ לִוָּה אוֹתָהּ עַד חוּץ לָעִיר.

18 וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע. כִּי לֹא יָדְעָה הַדֶּרֶךְ מִשֶּׁנִּכְנְסָה בַּמִּדְבָּר.