רד"ק על בראשית י״ט:ל״א

31 וַתֹּאמֶר... אָבִינוּ זָקֵן. וְאֵין תִּקְוָה עוֹד שֶׁיִּקַּח אִשָּׁה וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים, וְאִם אֲנַחְנוּ נָמוּת בְּלֹא זֶרַע, הִנֵּה לֹא יַשְׁאִיר זֵכֶר מֵאָבִינוּ. וְאִם תֹּאמְרִי נִקַּח לָנוּ בְּעָלִים וְיִהְיֶה לָנוּ זָרַע, לֹא נִמְצָא.

32 וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ. רֹב הַמְפָרְשִׁים פֵּרְשׁוּ, כִּי חָשְׁבוּ כִּי כָּל הָאָרֶץ כִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אִישׁ וְאִשָּׁה בָּאָרֶץ, וְזֶהוּ רָחוֹק, שֶׁהֲרֵי יָצְאוּ הֵם מִצּוֹעַר שֶׁלֹּא נֶהֶפְכָה, וְכֵן יֵשׁ לָהֶם לַחְשֹׁב כִּי שְׁאָר הָאָרֶץ גַּם כֵּן לֹא נֶהֶפְכָה, גַּם שָׁמְעוּ מֵאֲבִיהֶן כִּי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֶיהָ נֶהֶפְכָה; וְטוֹב הוּא מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בְּשֵׁם יוֹסֵף קָרָא כִּי אָמְרָה הַבְּכִירָה לֹא נִמְצָא בָּאָדָם שֶׁיִּרְצֶה לָקַחַת אוֹתָנוּ לְנָשִׁים, כִּי יֹאמְרוּ מֵאַנְשֵׁי הַהֲפֵכָה הֵן וְאֵין רָאוּי לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶן.