מקור בראשית י״ט:כ״ט
29 וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃
פירוש רד"ק על בראשית י״ט:כ״ט
29 וַיְהִי בְּשַׁחֵת. אָמַר זֶה אַחַר שֶׁאָמַר ״וַיַּשְׁכֵּם וַיַּשְׁקֵף״ בראשית יט:כז-כח לְהוֹדִיעַ כִּי בִּזְכוּת אַבְרָהָם הִצִּיל הָאֵל אֶת לוֹט, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה צַדִּיק לֹא הָיָה כָּל כָּךְ צַדִּיק שֶׁיִּנָּצֵל בִּזְכוּתוֹ, אִם לֹא הָיָה זְכוּת אַבְרָהָם. וְעַתָּה כְּשֶׁהָיָה מַשְׁקִיף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבּוֹ עָלָיו עֲבוּר לוֹט בֶּן אָחִיו הוֹדִיעוֹ ה׳ שֶׁיִּנָּצֵל.
30 מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה. קֹדֶם שֶׁבָּא הַהֲפֵכָה.
31 בַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים. בְּעֵת שֶׁרָצָה לַהֲפֹךְ, שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ ״כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד־בֹּאֲךָ שָׁמָּה״ בראשית יט:כב.