רד"ק על בראשית י״ט:י״ט

19 הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ. לְאוֹתוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אָמַר, שֶׁבָּא לְהַצִּילוֹ. וְהָאֱמֶת כִּי שְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּהַצָּלָה וּבְהַשְׁחָתָה, אֶלָּא שֶׁזֶּה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר הָיָה גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא שֶׁהָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּילוֹ אָמַר ״לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר״ בראשית יט:כא, וְאָמַר ״כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר״ בראשית יט:כב.

20 תִּדְבָּקַנִי. פַּתָּח הַקּוּ״ף בִּמְקוֹם צֵרֵי.