רד"ק על בראשית י״ט:ט״ז

16 וַיִּתְמַהְמָהּ. עֲדַיִן הָיָה מִתְמַהְמֵהַּ, כְּאִלּוּ הָיָה חָס עַל מָמוֹנוֹ שֶׁהָיָה מַנִּיחוֹ, לְפִיכָךְ הִתְעַכְּבוּ עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, וְלֹא הִנִּיחוּ לָקַחַת בְּיָדוֹ מְאוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ לוֹ ״וְכָל אֲשֶׁר לְךָ״ בראשית יט:יב.

17 וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד־אִשְׁתּוֹ. לְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם. וְכָאן קְרָאָם אֲנָשִׁים לְפִי שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה אֲנָשִׁים לְהַחֲזִיק בְּיָדָם כְּאִלּוּ הָיוּ גּוּף.

18 בְּחֶמְלַת ה׳ עָלָיו. בַּעֲבוּר אַבְרָהָם מִהֲרוּ לְהוֹצִיאוֹ וּלְהַצִּילוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ עֵת הַהֲפֵכָה.

19 וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ. הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנוֹתָיו.