מקור בראשית י״ח:ז׳
7 וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת אֹתֽוֹ׃
פירוש רד"ק על בראשית י״ח:ז׳
7 וְאֶל־הַבָּקָר רָץ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר וַיְמַהֵר, לְהוֹדִיעַ זְרִיזוּתוֹ וְשִׂמְחָתוֹ בְּאוֹרְחִים וּלְהַאֲכִילָם מֵיטַב הַמַּאֲכָלִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר סֹלֶת, וְכֵן אָמַר רַךְ וָטוֹב. וְכֵן רָאוּי לַעֲשׂוֹת וְלִלְמֹד מִמִּדּוֹת אַבְרָהָם וּלְפִיכָךְ נִכְתַּב הַסִּפּוּר הַזֶּה.
8 בֶּן־בָּקָר. זָכָר וְקָטָן, וְהָיָה רַךְ, וְהָיָה גַּם כֵּן טוֹב, רוֹצֶה לוֹמַר שָׁמֵן, וְכֵן ״וְנִשְׂבַּע לֶחֶם וְנִהְיֶה טוֹבִים״ ירמיה מד:יז.
9 אֶל הַנַּעַר. אֶל הַמְשָׁרֵת. וּבַדְּרָשׁ זֶה יִשְׁמָעֵאל בראשית רבה סח.
10 לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. לְתַקְּנוֹ וּלְבַשְּׁלוֹ.