רד"ק על בראשית י״ח:י״א

11 וְאַבְרָהָם. נִכְתַּב זֶה הַפָּסוּק לָתֵת טַעַם לָמָּה צָחֲקָה שָׂרָה.

12 בָּאִים בַּיָּמִים. מִנְהַג הַכָּתוּב לוֹמַר הַלָּשׁוֹן הַזֶּה עַל הָאָדָם שֶׁגָּבְרָה וְכָבְדָה עָלָיו הַזִּקְנָה, וְאָמַר עָלָיו שֶׁהוּא בָּא בַּיָּמִים הַיְדוּעִים שֶׁהֵם דֶּרֶךְ כָּל הָאָרֶץ וְהֵם יְמֵי כְּמִדַּת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף.

13 אֹרַח כַּנָּשִׁים. הַמִּנְהָג שֶׁהוּא לִשְׁאָר הַנָּשִׁים עַד שֶׁיָּבֹאוּ לִימֵי הַזִּקְנָה, וְהוּא הַנִּדּוֹת, וְאָמַר בָּזֶה הַלָּשׁוֹן עַל דֶּרֶךְ כָּבוֹד, וְכֵן אָמְרָה רָחֵל, ״כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי״ בראשית לא:לה. וּבִימֵי הַזִּקְנָה מִפְּנֵי הַיֹּבֶשׁ יִפְסֹק הַדָּם וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְעַבֵּר, כִּי הָעֻבָּר נִהְיֶה מִדַּם הַוֶּסֶת, וְאִם אֵין דָּם אֵין וָלָד. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל אִשָּׁה שֶׁדָּמֶיהָ מְרֻבִּין בָּנֶיהָ מְרֻבִּין כתובות י. וְהָיְתָה מִשְׁפָּחָה אַחַת יְדוּעָה בְּאוֹתָם הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ קוֹרִין לָהּ דּוֹרְקָטִי, מִשְׁפָּחָה שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לֹא דַּם נִדָּה וְלֹא דַּם בְּתוּלִים, לְפִיכָךְ הָיוּ קוֹרִין לָהּ דּוֹרְקָטִי, רוֹצֶה לוֹמַר דּוֹר קָטוּעַ, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּנִים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם דָּמִים.