רד"ק על יחזקאל י״ד:ז׳

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

« רד"ק על יחזקאל י״ד:ו׳ רד"ק על יחזקאל י״ד:ח׳ »

1 כִּי֩ אִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמֵהַגֵּר֮ אֲשֶׁר־יָג֣וּר בְּיִשְׂרָאֵל֒ וְיִנָּזֵ֣ר מֵאַחֲרַ֗י וְיַ֤עַל גִּלּוּלָיו֙ אֶל־לִבּ֔וֹ וּמִכְשׁ֣וֹל עֲוֺנ֔וֹ יָשִׂ֖ים נֹ֣כַח פָּנָ֑יו וּבָ֤א אֶל־הַנָּבִיא֙ לִדְרׇשׁ־ל֣וֹ בִ֔י אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה נַעֲנֶה־לּ֖וֹ בִּֽי׃

פירוש רד"ק על יחזקאל י״ד:ז׳

1 כי איש, ומהגר אשר יגור בישראל. זכר הגרים נראה כי מן הכשדים שבו לדעת ישראל משגלו ישראל לתוכם כי ראו כי אלהי ישראל בתוכם אלהי אמת וכי הביא אליהם כל אשר דבר בעזבם את תורתו:

2 ובא אל הנביא לדרוש לו בי. לדרוש לנביא בעבורי שאתן שאלתו:

3 אני ה' נענה לו בי. אני ה' אענהו בעבור שמי כדי שאגלה לו צפון לבו הרע אבל לא אדרש לו לתת שאלתו אבל הפך שאלתו אתן לו שאתן פני בו:

« רד"ק על יחזקאל י״ד:ו׳ רד"ק על יחזקאל י״ד:ח׳ »