רבנו בחיי, בראשית נ׳:כ״ה:א׳-ג׳

« רבנו בחיי Bereshit 50:23 רבנו בחיי Bereshit 50:26 »

25 כתובות פתח ↗

כַּלָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: ״כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה״. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה חִיגֶּרֶת אוֹ סוֹמָא, אוֹמְרִים לָהּ: ״כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה״? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״! אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לְדִבְרֵיכֶם, מִי שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע מִן הַשּׁוּק, יְשַׁבְּחֶנּוּ בְּעֵינָיו, אוֹ יְגַנֶּנּוּ בְּעֵינָיו? הֱוֵי אוֹמֵר: יְשַׁבְּחֶנּוּ בְּעֵינָיו. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: לְעוֹלָם תְּהֵא דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעוֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: הָכִי מְשָׁרוּ קַמֵּי כַּלְּתָא בְּמַעְרְבָא: ״לֹא כָּחָל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִּירְכּוּס וְיַעֲלַת חֵן״. כִּי סָמְכוּ רַבָּנַן לְרַבִּי זֵירָא, שָׁרוּ לֵיהּ הָכִי: ״לָא כָּחָל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִּירְכּוּס וְיַעֲלַת חֵן״. כִּי סְמַכוּ רַבָּנַן לְרַבִּי אַמֵּי וּלְרַבִּי אַסִּי שָׁרוּ לְהוּ הָכִי: ״כֹּל מִן דֵּין וְכֹל מִן דֵּין סְמוּכוּ לַנָא, לָא תִּסְמֻכוּ לַנָא לָא מִן סַרְמִיסִין וְלָא מִן סַרְמִיטִין״, וְאָמְרִי לַהּ: ״לָא מִן חֲמִיסִין וְלָא מִן טוּרְמִיסִין״. רַבִּי אֲבָהוּ כִּי הֲוָה אָתֵי מִמְּתִיבְתָּא לְבֵי קֵיסָר, נָפְקָן אַמְהָתָא דְּבֵי קֵיסָר לְאַפֵּיהּ וּמְשָׁרְיָן לֵיהּ הָכִי: ״רַבָּא דְעַמֵּיהּ וּמְדַבְּרָנָא דְאוּמְּתֵיהּ, בּוּצִינָא דִנְהוֹרָא, בְּרִיךְ מֵתְיָיךְ לִשְׁלָם״. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי שֶׁהָיָה נוֹטֵל בַּד שֶׁל הֲדַס, וּמְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה, וְאוֹמֵר: ״כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה״. רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מְרַקֵּד אַתְּלָת. אָמַר רַבִּי זֵירָא: קָא מַכְסֵיף לַן סָבָא: כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ, אִיפְּסִיק עַמּוּדָא דְנוּרָא בֵּין דִּידֵיהּ לְכוּלֵּי עָלְמָא, וּגְמִירִי דְּלָא אִפְּסִיק עַמּוּדָא דְנוּרָא אֶלָּא אִי לְחַד בְּדָרָא, אִי לִתְרֵי בְּדָרָא. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אַהַנְיָיה לֵיהּ שׁוֹטִיתֵיהּ לְסָבָא. וְאָמְרִי לַהּ: שְׁטוּתֵיהּ לְסָבָא. וְאָמְרִי לַהּ: שִׁיטְתֵיהּ לְסָבָא. רַב אַחָא מַרְכֵּיב לַהּ אַכַּתְפֵּיהּ וּמְרַקֵּד. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן: אֲנַן מַהוּ לְמִיעְבַּד הָכִי? אֲמַר לְהוּ: אִי דָּמְיָין עֲלַיְיכוּ כִּכְשׁוּרָא — לְחַיֵּי, וְאִי לָא — לָא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מוּתָּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי כַלָּה כׇּל שִׁבְעָה, כְּדֵי לְחַבְּבָהּ עַל בַּעְלָהּ. וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲבִירִין אֶת הַמֵּת מִלִּפְנֵי כַלָּה. וְזֶה וָזֶה מִלִּפְנֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ עָלָיו עַל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ שֶׁעָבַר מִלִּפְנֵי כַּלָּה, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. שִׁבְּחוּהוּ — מִכְּלָל דְּשַׁפִּיר עֲבַד? וְהָא אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר נָשִׂיא שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ — כְּבוֹדוֹ מָחוּל, מֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ — אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל. דְּאָמַר מָר: ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״, שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ! פָּרָשַׁת דְּרָכִים הֲוַאי. תָּנוּ רַבָּנַן: מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי שֶׁהָיָה מְבַטֵּל תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — כְּשֶׁאֵין עִמּוֹ כׇּל צָרְכּוֹ. אֲבָל יֵשׁ עִמּוֹ כׇּל צָרְכּוֹ — אֵין מְבַטְּלִין. וְכַמָּה כׇּל צָרְכּוֹ? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי, וְשִׁיתָּא אַלְפֵי שִׁיפּוּרֵי. וְאָמְרִי לַהּ: תְּלֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי, וּמִינַּיְיהוּ שִׁיתָּא אַלְפֵי שִׁיפּוּרֵי. עוּלָּא אָמַר: כְּגוֹן דְּחָיְיצִי גַּבְרֵי מֵאֲבוּלָּא וְעַד סִיכְרָא. רַב שֵׁשֶׁת, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נְטִילָתָהּ — כִּנְתִינָתָהּ, מָה נְתִינָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, אַף נְטִילָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא. וְהָנֵי מִילֵּי לְמַאן דְּקָרֵי וְתָנֵי, אֲבָל לְמַאן דְּמַתְנֵי, לֵית לֵיהּ שִׁיעוּרָא. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצְתָה בְּהִינוּמָא וְכוּ׳. מַאי הִינּוּמָא? סוּרְחַב בַּר פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דִּזְעֵירִי אָמַר: תַּנּוּרָא דְאַסָּא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: קָרִיתָא דִּמְנַמְנְמָא בָּהּ כַּלְּתָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר וְכוּ׳. תָּנָא בִּיהוּדָה רְאָיָה, בְּבָבֶל מַאי? אָמַר רַב: דַּרְדּוֹגֵי דְמִשְׁחָא אַרֵישָׁא דְרַבָּנַן. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מִשְׁחָא דַחֲפִיפוּתָא קָאָמַר מָר? אֲמַר לֵיהּ: יַתְמָא, לָא עֲבַדָא לָךְ אִמָּךְ דַּרְדּוֹגֵי מִשְׁחָא אַרֵישָׁא דְּרַבָּנַן בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה? כִּי הָא דְּהָהוּא מֵרַבָּנַן דְּאִיעֲסַק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי רַבָּה בַּר עוּלָּא, וְאָמְרִי לַהּ, רַבָּה בַּר עוּלָּא אִיעֲסַק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי הָהוּא מֵרַבָּנַן, וְדַרְדֵּיג מִשְׁחָא אַרֵישָׁא דְרַבָּנַן בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. אַרְמַלְתָּא מַאי? תָּאנֵי רַב יוֹסֵף: אַרְמַלְתָּא לֵית לַהּ כִּיסָנֵי. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ כּוּ׳. וְלִיתְנֵי: מוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ שָׂדֶה זוֹ שֶׁלְּךָ הָיְתָה, וּלְקַחְתִּיהָ מִמְּךָ? מִשּׁוּם דְּקָא בָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא: אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ, וְהוּא אוֹמֵר: ״לְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה — אַמַּאי לָא מְהֵימַן?! וְאִי דְּלָא אַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה — פְּשִׁיטָא דְּלָא מְהֵימַן! אִי הָכִי, גַּבֵּי אָבִיו נָמֵי: אִי דְּאַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה — אַמַּאי לָא מְהֵימַן?! וְאִי דְּלָא אַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה — פְּשִׁיטָא דְּלָא מְהֵימַן! בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי אָבִיו מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כְּגוֹן שֶׁאֲכָלָהּ שְׁתַּיִם בְּחַיֵּי הָאָב, וְאַחַת בְּחַיֵּי בְנוֹ, וְכִדְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא: אֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי קָטָן, אֲפִילּוּ הִגְדִּיל. וְרַב הוּנָא מַתְנִיתִין אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן? אִיבָּעֵית אֵימָא: רַב הוּנָא דִּיּוּקָא דְמַתְנִיתִין קָאָמַר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ הִגְדִּיל קָא מַשְׁמַע לַן. וְלִיתְנְיַיהּ בְּדִידֵיהּ, וְלוֹקְמַהּ כְּגוֹן שֶׁאֲכָלָהּ שְׁתַּיִם בְּפָנָיו וְאַחַת שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וּכְגוֹן שֶׁבָּרַח. בָּרַח מֵחֲמַת מַאי? אִי דְּבָרַח מֵחֲמַת נְפָשׁוֹת — פְּשִׁיטָא דְּלָא מְהֵימַן, דְּלָא מָצֵי מְמַחֵי. וְאִי דְּבָרַח מֵחֲמַת מָמוֹן, אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי. דְּקַיְימָא לַן: מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו — הָוְיָא מֶחָאָה. דִּתְנַן, שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַחֲזָקָה: יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל. הָיָה בִּיהוּדָה וְהֶחֱזִיק בַּגָּלִיל, בַּגָּלִיל וְהֶחֱזִיק בִּיהוּדָה — אֵינָהּ חֲזָקָה, עַד שֶׁיְּהֵא עִמּוֹ בִּמְדִינָה. וְהָוֵינַן בַּהּ: מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה — אֲפִילּוּ בִּיהוּדָה וְגָלִיל נָמֵי. וְאִי קָסָבַר מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לָא הָוְיָא מֶחָאָה — אֲפִילּוּ יְהוּדָה וִיהוּדָה נָמֵי לָא! אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: לְעוֹלָם קָסָבַר מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה, וּמַתְנִיתִין בִּשְׁעַת חֵירוּם שָׁנוּ. וּמַאי שְׁנָא יְהוּדָה וְגָלִיל דְּנָקֵט?

26 מדרש תנחומא פתח ↗

‎וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף שמות יג, יט. מִנַּיִן יוֹדֵעַ מֹשֶׁה הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר? אָמְרוּ: סֶרַח בַּת אָשֵׁר נִשְׁתַּיְּרָה מֵאוֹתוֹ הַדּוֹר, הִיא הוֹדִיעָה אֶת מֹשֶׁה הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר. עָמְדוּ מִצְרִים וְעָשׂוּ לוֹ אָרוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת וְשִׁקְּעוּהוּ בַּנִּילוֹס. בָּא מֹשֶׁה וְעָמַד עַל נִילוֹס. נָטַל צְרוֹר וְחָקַק בּוֹ עֲלֵה שׁוֹר, וְצוֹוֵחַ וְאוֹמֵר: יוֹסֵף, יוֹסֵף, הִגִּיעָה שָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל אֶת בָּנָיו, וְהַשְּׁכִינָה מְעַכֶּבֶת לְךָ, וְיִשְׂרָאֵל וְעַנְנֵי כָּבוֹד מְעַכְּבִין לָךְ. אִם אַתָּה מְגַלֶּה אֶת עַצְמְךָ, מוּטָב. וְאִם לָאו, הֲרֵי אָנוּ נְקִיִּים מִשְּׁבוּעָתֶךָ. מִיָּד צָף וְעָלָה אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר, וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אֲהָהּ אֲדֹנִי וְהוּא שָׁאוּל, וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנָה נָפָל וַיִּקְצָב עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ שָׁמָּה וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל מלכים ב ו, ה-ו. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אֱלִישָׁע תַּלְמִידוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, הֵצִיף הַבַּרְזֶל. מֹשֶׁה שֶׁהוּא רַבּוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בִּקְבוּרַת הַמְּלָכִים הָיָה יוֹסֵף קָבוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַחַנְטוּ אֹתוֹ. וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה הֵיכָן אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. אֶלָּא בָּא וְעָמַד בֵּין הָאֲרוֹנוֹת, וְצָעַק וְאָמַר: יוֹסֵף, יוֹסֵף, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל אֶת בָּנָיו, הַשְּׁכִינָה מְעַכֶּבֶת לְךָ, וְיִשְׂרָאֵל וְעַנְנֵי כָּבוֹד מְעַכְּבִין לָךְ. אִם אַתָּה מְגַלֶּה אֶת עַצְמְךָ, מוּטָב. וְאִם לָאו, אָנוּ נְקִיִּים מִשְּׁבוּעָתֶךָ. מִיָּד נִזְדַּעְזַע אֲרוֹנוֹ וּנְטָלוֹ וְהָלַךְ. לְלַמֶּדְךָ, בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. יוֹסֵף קָבַר אֶת אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו בראשית נ, ז. וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ. וּכְתִיב: וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים בראשית נ, ט. וְזָכָה לָצֵאת מִן הַקֶּבֶר עַל יְדֵי מֹשֶׁה. מֹשֶׁה הוֹצִיא אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף מִמִּצְרַיִם. וְאֵין בָּעוֹלָם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וְהוּא מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ דברים לג, ה. לְפִיכָךְ זָכָה מֹשֶׁה שֶׁיִּתְעַסֵּק בּוֹ שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַּגַּיְא דברים לד, ו. וְלֹא עוֹד אֶלָּא עִם יַעֲקֹב עָלוּ עַבְדֵי פַּרְעֹה וְזִקְנֵי בֵּיתוֹ וְזִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְעִם אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף עָלוּ הַשְּׁכִינָה וְהָאָרוֹן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְשִׁבְעָה עַנְנֵי כָּבוֹד, וַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף מְהַלֵּךְ עִם אֲרוֹן הָעֵדוּת בַּמִּדְבָּר. וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים: מַה טִּיבָן שֶׁל שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת אֵלּוּ. וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: זֶה אֲרוֹן הַמֵּת, וְזֶה אֲרוֹן חֵי הָעוֹלָמִים. וְהֵן אוֹמְרִים: וְכִי דַּרְכּוֹ שֶׁל מֵת מְהַלֵּךְ עִם אֲרוֹן חֵי הָעוֹלָמִים. וְהֵן מְשִׁיבִין וְאוֹמְרִין לָהֶם: הַמֵּת הַמֻּנָּח בָּאָרוֹן, קִיֵּם כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה. מִרְיָם הִמְתִּינָה שָׁעָה אַחַת לְמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק שמות ב, ד. לְפִיכָךְ עִכֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר וְעַנְנֵי הַכָּבוֹד וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם שִׁבְעַת יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם במדבר יב, טו. כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ, הִשְׁבִּיעָן שֶׁיַּשְׁבִּיעוּ לִבְנֵיהֶם. אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לָמָּה הִשְׁבִּיעַ אֶת אֶחָיו וְלֹא אֶת בָּנָיו? אָמַר: אִם אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶת בָּנַי, אֵין הַמִּצְרִים מַנִּיחִין אוֹתָן. וְאִם יֹאמְרוּ לָהֶן אָבִינוּ הֶעֱלָה אֶת אָבִיו, הֵן אוֹמְרִים לָהֶן: אֲבִיכֶם מֶלֶךְ הָיָה, לְפִיכָךְ הִשְׁבִּיעַ אֶת אֶחָיו. דָּבָר אַחֵר: אָמַר לָהֶן: אָבִינוּ יָרַד כָּאן לִרְצוֹנוֹ, וַאֲנִי הֶעֱלֵיתִי אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ. מַשְׁבִּיעַנִי עֲלֵיכֶם, שֶׁמִּמָּקוֹם שֶׁגְּנַבְתּוּנִי, לְשָׁם תַּחֲזִירוּנִי. וְכֵן עָשׂוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם יהושע כד, לב. פָּקֹד יִפְקֹד בראשית נ, כד. פָּקֹד, בְּמִצְרַיִם. יִפְקֹד, בַּיָם. פָּקֹד, בַּמִּדְבָּר. יִפְקֹד, בְּנַחֲלֵי אַרְנוֹן. שמות ג, טז. פָּקֹד, בָּעוֹלָם הַזֶּה. יִפְקֹד, לָעוֹלָם הַבָּא.

25 וישבע יוסף את בני ישראל. היה הכתוב ראוי לומר וישבע יוסף את אחיו אלא מלמד שהשביע לכל מי שהוא מבני ישראל ואפילו העתידים להיות ואמר להם פקד יפקד אלהים אתכם, ולכך השתדל משה רבינו ע"ה שהעלה את עצמותיו וחשש לשבועתו של יוסף הוא שכתוב שמות יג ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל, באר הכתוב כי מפני השבועה שהשביע את בני ישראל לקח הוא בעצמו כאלו יוסף השביעו בזה.

26 והנה זכה יוסף שיעלה משה רבינו ע"ה את עצמותיו באוכלוסא הוא שכתוב יהושע כד ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, שהרי בידוע כי משפט הלויה בקבורתו של צדיק הוא באוכלוסא שהוא ששים רבוא, וכמו שדרשו רבותינו ז"ל כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא.

27 והעליתם את עצמותי מזה, מן המקום הזה, יש שפירשו כי כל שבט ושבט העלו עצמות השבטים כגון שתאמר שבט ראובן העלה עצמות ראובן אביהם, ושבט יהודה העלה עצמות יהודה אביהם וכן כל שבט ושבט.

« רבנו בחיי Bereshit 50:23 רבנו בחיי Bereshit 50:26 »