9יקוו המים. לפי שהיה התהום שהוא מים ועפר בדמיון מים עכורים הוצרך המאמר הקדוש לגזור שיקוו המים מתחת השמים שהם גבוהים אל מקום אחד שפל למטה ושיעלה העפר למעלה עד שתראה היבשה ותהיה ראויה לישוב, והנה אלו שתי גזרות בהפך מטבעם כי טבע העפר לרדת למטה וטבע המים לעלות למעלה, ועתה גזר על המים שהיו ממלאים את כל העולם כלו שירדו למטה כטבעו של עפר כענין שכתוב איוב לח ל כאבן מים יתחבאו וגזר על העפר שיעלה למעלה כטבע המים, וזהו שכתוב תהלים קל״ו ו' לרוקע הארץ על המים כי לעולם חסדו כי זה חסד לעולם לקיום הישוב והנבראים שבו. וזהו שכתוב תהלים ל״ז ז' צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה, כי בזה נגלה צדקת הש״י כשנתן משפטיו בתהום רבה כדי שירדו המים הפך מטבעם כדי להושיע אדם ובהמה כלומר בעלי חיים שבארץ. ויש לפרש עוד ותראה היבשה שיהיה היובש נראה בה שלכך נקראת יבשה שכל זמן שתהיה לחה אינה יכולה להוציא פירות והנה עתה כשנראה בה היובש אז נגמרה מלאכת המים הזכיר בו כי טוב.10ובמדרש יקוו המים ועשה מדה למים כד״א זכריה א' ט"ז וקו ינטה על ירושלים וכה״א איוב כ״ח כ״ה ומים תכן במדה נתן חצים ברקיע וחצים באוקינוס, הה"ד תהלים ס״ה ו' פלג אלהים מלא מים.11ד״א יקוו המים יקוו לי המים מה שאני עתיד לעשות בה ולשטוף את כל העולם כלו במבול, משל למלך שבנה פלטרין והושיב בהם דיורין אלמין עמדו ושאלו בשלום המלך, אמר המלך ומה כשהושבתי בהן דיורין אלמין כך מסכימין ושואלין בשלומי ברמיזה ובאצבע, אלו הושבתי בהן דיורין פקחין על אחת כמה וכמה, עמד והושיב בהן דיורין פקחין, עמדו והחזיקו בפלטרין, אמרו אין הפלטרין של מלך אלא שלנו, אמר המלך תחזור הפלטרין לכמות שהיתה, כך בתחלת ברייתו של עולם היה קלוסו של הקב״ה עולה מן המים שנאמר תהלים צ"ג ד׳ מקולות מים רבים, עמד דור אנוש ומרד בו ודור המבול ומרד בו, אמר הקב״ה יפנו אלו ויעמדו המים במקומן, הה״ד בראשית ז׳ ויהי הגשם על הארץ.12אל מקום אחד. כל העולם כלו מים במים ואת אמרת אל מקום אחד, אלא שהחזיק המועט את המרובה, ע״כ.
