ראב"ד על משנה עדיות ג׳:ה׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תר"מ-תרמ"ו

« ראב"ד על משנה עדיות ג׳:ד׳ ראב"ד על משנה עדיות ג׳:ו׳ »

5 הַקֶּלַע שֶׁבֵּית קִבּוּל שֶׁלָּהּ אָרוּג, טְמֵאָה. וְשֶׁל עוֹר, רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס מְטַהֵר וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. נִפְסַק בֵּית אֶצְבַּע שֶׁלָּהּ, טְהוֹרָה. בֵּית הַפָּקִיעַ שֶׁלָּהּ, טְמֵאָה:

פירוש ראב"ד על משנה עדיות ג׳:ה׳

5 נראה לי כשהקבול שלה ארוג אפי' לר' דוסא טמא משום ארוג כל שהוא אבל של עור רבי דוסא מטהר דקא סבר תשמיש הקלע לאו תשמיש הוא כדי לעשותו כלי לפי שאינו עשוי לו לזרוק בו אבנים ומעשה מקל בעלמא הוא עושה ורבנן סברי כל שהוא ואע"פ שאין בו ה' על ה' כדין העור טמא משום כלי:

6 נפסק בית האצבע שלה טהורה. לפי שאינה ראויה לתשמישה אבל אם נפסק בית הפקיע שלה טמאה:

7 בית הפקיע. הוא הראש האחד שנותנין בו חוטי משי כדי להשמיעה קול בשעת זריקתה:

« ראב"ד על משנה עדיות ג׳:ד׳ ראב"ד על משנה עדיות ג׳:ו׳ »