תהילים קל״ג

מהדורה: מקרא על פי המסורה

הצג גמטריה לשמות קודש

1 רש"י פתח ↗

שִׁיר וְגוֹ׳ הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. כְּשֶׁיֵּשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית הַבְּחִירָה עִם יִשְׂרָאֵל הַקְּרוּיִין אַחִים וְרֵעִים שיר השירים ה:א, וְיִהְיֶה גַּם הוּא יַחַד עִמָּהֶם:

1 מצודת דוד פתח ↗

הנה מה טוב. מה מאוד טוב ומה מאוד נעים הדבר כאשר ישבו על אדמתם כל בית ישראל הנקראים אחים לגודל האחוה שביניהם:

1 רד"ק פתח ↗

הנה מה טוב ומה נעים. על מלך המשיח ועל כהן גדול שיהיה בימיו מדבר כי שניהם גדולי ישראל ואדונים עליהם כי המלך היושב על כסא המשפט והמלוכה לצוות את ישראל לאשר יראה, והכהן יורה התורה והמצות והם אחים בגדולה ולא יקנאו זה לזה, וכל אחד מהם ישב על כסא גדולה ומה טוב ומה נעים יהיה שבתם: ואמר גם יחד. כי כמו שיהיו אחים בגדולה כן יהיו אחים בלבושם ויהיו יחד בהסכמה אחת לא יקנא אחד מהם על חבירו:

2 רש"י פתח ↗

כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב. שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן:

2 מצודת דוד פתח ↗

כשמן הטוב. והרי הדבר דומה כשמן המשחה הנתון על הראש בשפע רב עד כי ירד משם על הזקן והוא זקן אהרן שהיה הראשון להנמשחים בשמן המשחה:

2 רד"ק פתח ↗

כשמן. בפת"ח הכ"ף להורות על ה"א הידיעה על שמן הידועה והוא שמן המשחה, אמר כן יהיה טוב ונעים שבת האחים כמו שהיה טוב ונעים משיחת הכהן ביום שנתמנה לכהן גדול, וזכר משיחת הכהן ולא זכר משיחת המלך דוד לשני טעמים האחד לפי שמשיחת אהרן היתה תחילה והיתה העת שחנה הכבוד בישראל כשהוקם המשכן, כן לעתיד כשיבנה בית המקדש ויעמוד מלך המשיח והכהן הגדול יחנה שם הכבוד. ועוד לטעם אחר כי משיחת אהרן היתה לעיני כל ישראל ומשיחת דוד היתה בסתר לפני יש ובניו וזקני בית לחם ולעתיד יהיה הדבר בגילוי לעיני כל ישראל ולעיני העמים:

3 אבן עזרא פתח ↗

כטל - אמר רבי משה: מה טעם הר חרמון להר ציון?! ופירש בו: כטל חרמון שראוי להיותו יורד על הררי ציון. והנכון בעיני: כי כטל ישרת אחר וכן הוא כטל חרמון - כטל שיורד והנה הזכיר שני דברים, על דרך: יכפה אף ורבים כמוהו, כי הברכה בטל אז תרבה התבואה שחיי האדם תלויין בה.

3 רד"ק פתח ↗

כטל. עומד במקום שנים כאילו אמר כטל חרמון כטל שיורד על הררי ציון, וזכר חרמון שהוא מן ההרים הגקדולים אשר בא"י: וזכר הררי ציון. כי שם תהיה המלוכה, ואמר הררי לשון רבים כמו שאמר ירושלים הרים סביב לה, ומשל השמן הוא משל לכהן גדול, וזכר עתה הטל משל על המלך כמו שכתוב בהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו, ועוד כי הגאולה נמשלת לטל כמו שאמר כטל מאת ה'. וזכר טל על ההרים שהוא בהם לברכה והם צריכים יותר מן העמקים וארץ המישור:

3 רקנאטי על התורה פתח ↗

ובספר הזוהר במדבר קי"ח ע"א אמרו רבותינו ז"ל ר' יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון א"ל ישראל ממאן אתר מתברכאן. . אמר ליה ווי לעלמא דלא משגחין ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עילאה. . תא חזי בשעתא דאשתכחון ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עלמין שלימין כחדא אילנא עילאה קדישא דמזונא דכולא ביה. . הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה וביה אתנטע ואשתילו שורשוי. . וישראל לתתא הוו מתברכאן ואשתילו שורשוי מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. . הה"ד יברכך יי' מציון וכתיב כטל חרמון שיורד על הררי ציון וגו'. . ודא הוא נהירו דעלמא דכתיב מציון מכלל יופי אלהים הופיע. . הופיע נהיר כד"א הופיע מהר פארן. . ודא נהירו דכולא עלמין. . וכד הוא איתער כולא הוה בחביבותא כולא הוה ברחימותא כולא הוה בשלימו. . כדין שלמא דכולא שלמא דעילאי ותתאי. . הה"ד יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך. . והבן שהזכיר כאן שלשה דברים זו למעלה מזו והברכה נשפעת מזו לזו. הראשונה נקראת אתר דכל ברכאן כנישין ביה ורמז בו על הספירה הראשונה מעיין הברכה והקדושה. כי שם הברכה מצויה בלי הפסק. ואח"כ הזכיר אילנא עילאה קדישא דמזונא דכלא ביה והרמז למדת רחמים מפני שהמדה ההיא היא גוף האילן ועיקרו שואבת מן הספירה הראשונה כמו שרמזנו ואמר בו קדישא דכתיב והיה מחניך קדוש. והשלישי הוא אמר דכל ברכאן נפקין ביה והרמז בו לשכינה ואמר בו נפקין ביה כי שם מתערב הכל שנאמר כל הנחלים הולכים אל הים קהלת א ז' ובאחדות אלו הכחות כלם ישראל מקבלין ברכה שאינה פוסקת שנאמר יברכך יי' מציון תהלים קלד'. וכתיב כי שם צוה יי' את הברכה תהילים קל״ג:ג׳'. וידעת כי ציון רמז לרחמים וירושלם למדת הדין זהו שלום יהי שלום בחילך שהשלום יהיה מחובר בחיל אז יהיה שלוה בארמנותיך תהילים קכ״ב:ז׳' והכוונה היא כי ישראל דביקותם במדת רחמים ובשכינה כד"א אשרי העם שככה לך אשרי העם שיי' אלהיו תהילים קמ״ד:ט״ו' מהו שככה כד"א וחמת המלך שככה אסתר ז י' שכיך מרוגזא. דבר אחר שכיך ברוגזא הה"ד ואם כבה את עושה לי. אשרי העם שיי' אלהיו רחמי דרחמי וזהו שנאמר כי חלק יי' עמו וכבר הזכרתי זה. וכבר העירותיך בפרשת ואלה המלכים על שם בלעם ומשם משכיל:

9 יומא פתח ↗

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי בְּשִׁכְבַת זֶרַע, וְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ. דְּרַבִּי אֲבָהוּ רָמֵי, כְּתִיב: ״וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה״, וּכְתִיב: ״הַמְאַזְּרֵנִי חַיִל״? אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! זֵרִיתַנִי וְזֵרַזְתַּנִי.

1 שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד הִנֵּ֣ה מַה־טּ֭וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד׃

2 כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב עַל־הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַֽל־הַזָּקָ֥ן זְקַֽן־אַהֲרֹ֑ן שֶׁ֝יֹּרֵ֗ד עַל־פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו׃

3 כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם׃ פ

1 אבן עזרא פתח ↗

שיר המעלות - הנה הזכיר בשיר העליון אצמיח קרן לדוד והטעם בית דוד הזכיר כי יהיו לאגודה אחת בימי שלמה עם אחיו ותחסר מלת דבר, וכן הוא: הנה מה דבר טוב ומה דבר נעים, כי טוב ונעים תואר והמתואר חסר וטעם גם רמז לכהנים, או הנכון להיות אחים על חברת הכהנים. וטעם גם על הכהן הגדול.

1 מצודת ציון פתח ↗

נעים. ענין ערבות ומתיקות:

1 מלבי"ם פתח ↗

שיר המעלות, שיר זה הוסד על שני האחים הידועים, שהם יששכר וזבולון שהתחברו יחד עד שהיו כגוף ונפש, אשר האחד הולך מהלך השלמות לחברו, כמ"ש שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך שישכר עסק בתורה והשלים את הנפש, וזבולון עסק בפרקמטיא לשלמות הגוף והקנינים, ובצירוף שניהם יחד נשלם הטוב והנעימות, הטוב האמתי מעניני העוה"ב, והנעימות בחיים הזמנים, וז"ש הנה מה טוב ומה נעים, וזה בא ע"י שבת אחים גם יחד, שמלבד שבתם בשלום היו יחד כגוף אחד, עתה יבאר הדבר:

2 אבן עזרא פתח ↗

כשמן - הוא שמן המשחה על כן הודיעו פירוש, על כן הוא נפתח כי הוא שמן הידוע, כי הוא קודש והנמשח בו קדוש.

2 מצודת ציון פתח ↗

מדותיו. מלבושיו כמו מדו בד ויקרא ו:

2 מלבי"ם פתח ↗

כשמן, הנה ההשפעה האלהית תרד לפעמים על המוכן לה בבלי אמצעיי אמנם תרד בשפע רב כ"כ עד שישופע ממנה גם הבלתי מוכן לה, וזה במשל השמן הטוב של שמן המשחה, שעקרו יורד על הראש, ששם היו מושחים בשמן משחת קדש, כי הוא המקום המוכן לזה באשר שם משכן המוח וכלי השכל והמחשבה, שהשמן מורה על ההשגחה, ובכ"ז יורד במקרה גם על הזקן זקן אהרן, הגם שהזקן ארוך שיורד על פי מדותיו, ובנמשל זה היה בא השפעת החכמה על יששכר שהוא במשל הראש שהוא היה מוכן לקבל החכמה וקבל ממנה חלק גדול ושפע רב עד ששמן החכמה הושפעה ממנו גם על שבט זבולון, שגם הם קבלו משפע ההוא, ושמן תורק:

3 מצודת דוד פתח ↗

כטל חרמון. כמו הטל היורד מהר חרמון על הררי ציון הנמוכים ממנו כן באה השפע באמצעות המלך ליתר העם:

3 מלבי"ם פתח ↗

כטל חרמון, ולפעמים תגיע השפע על המוכן לה ע"י אמצעי באופן שתגיע תחלה אל מקום בלתי מכוון בעצם וראשונה, כדי שתריק על מקום הראוי, כטל חרמון שאינו מכוון לצורך הר חרמון רק שיורד על הררי ציון, כי שם צוה ה' את הברכה, שעקר הברכה יורד בשביל הר ציון והולך דרך הר חרמון, כי הטל המביא חיים בהר חרמון אינם חיים מתמידים עד העולם, ואינם חיים נצחיים, אבל החיים אשר בהר ציון הם חיים נצחיים עד העולם, כן שפע העושר והקנינים שהגיע אל זבולון לא הגיעו אליו רק לצורך יששכר שימצא ריוח לעסוק בתורה ולקנות על ידם חיי עד, והגיעו ליששכר באמצעות זבולון, ובזה היה זבולון דומה כהר חרמון שמקבל הטל בשביל הר ציון:

3 אלשיך פתח ↗

ואחר שפירש מאי דסליק מניה שהוא מה נעים פירש אשר אמר מה טוב באמרו כטל חרמון כו' לומר תדע מה בין הטוב שהוא השפע היורד מן השמים בהיותם בעלי פירוד הלב ובין היורד בהיותם גם יחד כמה שיש בין טל חרמון לטל היורד על הררי ציון והוא כי בהיות ישראל בעלי פירוד חלילה אין ברכה כנודע מרז"ל כי אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום וע"כ הטל של ברכה הראוי לרדת על הררי ציון אשר שם בני ישראל יוליכהו ה' אל הר חרמון הוא שניר שהוא טור תלגא כי בחורף ובקיץ הוא מלא שלג וכל הטל היורד בו הולך לאיבוד אך בהיות שלום ואחדות בישראל יורד על הררי ציון וזה יאמר תדע מה בין הפירוד לבין שבת אחים גם יחד כמו שיש בין טל שהיה יורד חרמון ויורד עתה ע"י האחדות על הררי ציון כי על ידי המקום שהוא מוכן אל השפע תהיה לכם ברכה וע"י האחדות יתוסף חיים עד העולם כאשר ע"י האחדות קנו ישראל בסיני חירות ממלאך המות שנאמר ויחן שם ישראל נגד ההר כו' כך יהיה לעתיד ולא עוד אלא שאז לא התמידו החיים ע"י מכשלת העגל אך לעתיד יהיו חיים עד העולם:

תהילים קל״ב » « תהילים קל״ד