1ויהא זהיר מאד לקיים סעודה שלישית כו' ומי שלא אכל בליל שבת יאכל בשבת שלשה פעמים רמ"א:1מחבלו של משיח כו' כתיב הכא יום וכתיב התם הנני שולח לכם וגו':1ומדינה של גיהנם כתיב הכא יום וכתיב התם יום עברה ממלחמת גוג ומגוג כתיב הכא יום וכתיב התם ביום בא גוג כו' נ"ל דילפינן היום דכתיב בשבת ג' סעודות מג' יום הנ"ל:1יכול לקיים אותה בכביצה פי' לפי שזהו מיקרי אכילה ושביעה לכ"ע ויוצאין בו ידי כ"ע. ואע"פ שרבינו פסק לעיל בס"ס קפ"ד לענין שיעור אכילה לברך עליה ברכת המזון בכזית כר"מ היינו משום דפסק הכא לחומרא והכא לחומרא דלענין שיעור סעודה בעינן כביצה כר"י ולענין ברכת המזון חייב אפילו אכזית כר"מ:1או שהוא מתענה פטור מג' סעודות י"מ פשיטא כיון דמתענה היאך יאכל ומשני דה"א צריך לאכול בלילה לפני התענית ליל כניסת שבת ג' סעודות ולי ל"ק דה"ק דא"צ להניח תעניתו בשביל הג' סעודות כי לא נתחייב בג' סעודות כ"א מי שיוכל לאכול ולא המתענה והחולה. ומ"מ מ"ש רבינו אינו חייב לצער עצמו קשה פשיטא וצל"ע:1שמפסיקין בסעודת כו' בעל הלכות התיר לעשות כן:1סעודת שחרית וכ"כ בתוס' והמרדכי דוקא בכה"ג וכתב הרא"ש כיון שהוא מפסיק לכבוד שבת אין כאן מרבה בברכות שלא לצורך:1נוטל ידיו ומברך ז"ל מהרש"ל ובמרדכי כתב שטוב להפסיק מעט ביניהם שלא ליטול מיד אחר ברכת המזון וכן ראיתי נוהג להפסיק מעט בדברי תורה או בטיול קצת:1בין השמשות כו' משום דאז חוזרת הנשמה לגיהנם הילכך אסור לקבוע סעודה דילמא ישתה מים עיין בש"ע מ"ש רמ"א:1אסור לאכול עד שיתפלל וכתבו הגהות מיימון שכן הוא עיקר וכן נהג מהר"ם וכתבו עוד שדוקא מן הנהר אסור לשתות ב"ה אבל מים שבביתם וכ"ש שאר משקים מותרין וכתב באגודה היינו דוקא בי"ב חדשים הראשונים של אביו ואמו ורבינו משולם השיב לר"ת דה"ג במדרש כל השותה מים בע"ש אבל בשבת לא הוזכר שם:1שגם בסעודה שלישית קובע על היין עיין בב"י הגי' ואיתא במכילתא דבסעודה שלישית כו' ולא כמ"ש בס"א ואיתא בירושלמי במכילתא כו':1הרי נשאר לו אחד שלם לסעודה שלישית ומ"מ לק"מ להנוהגין לבצוע על שתי ככרות די"ל דאין בוצעין על שתי ככרות רק לזכר נס דהא בליל כניסת שבת ובשחרית נמי אין בוצע על שתי ככרות אלא משום זכר נס בעלמא ה"ה גבי סעודה ג':1במיני תרגימא וי"מ שהוא כל דבר שמלפתין בו את הפת כמו בשר ודגים וי"א שהוא פירות ויוצאין בו בדיעבד:
