1או אמר לה דבאמירה לחוד יכול לסלק נפשיה גמרא:1אין לי בנכסייך כו' דבנכסייך משמע דמנכסים עצמם סילק ולא מהפירות ומשמע ג"כ כל זמן שהן בידה ולא לאחר מיתה דאז אינן נקראים נכסיה ואם מתה יורשה ואם כן לא מהני התנאי אלא שאם מכרה או נתנה הוא קיים:1בעודה ארוסה ז"ל הגמרא וכי כתב לה וכ"ש אם אמר לה מאי הוה והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו לא אמר כלים דאין זה לשון מתנה אמרי דבי רבי ינאי בכותב לה ועודה ארוסה כדרב כהנא דאמר נחלה הבאה לאדם ממקום אחר מתנה עליה שלא יירשנה. אבל נשאה דכבר זכה בנכסיה ידו עדיפא מידה ולא סילק עצמו בתנאי כ"א בלשון מתנה. ודוקא כשהיא ארוסה אבל קודם לכן כיון דאין לו שייכות כלל בנכסיה סילוקו לאו כלום הוא ר"ן:1הרי סילק עצמו מגוף הקרקע דקניין לטפויי אתי ומגופה של קרקע קנו מידו שלא יהא לו זכות בקרקע כלל:1שאין במשמעות לשון זה סילוק דהלשון בנכסיה משמע בנכסיה ולא בפירות בנכסיה ולא לאחר מיתה אשר"י:1ואם מכרה ונתנה קיים אבל אם מתה יירשנה כ"כ הראב"ד וה"ה דלעכין ירושה אין מועיל קנין לאחר נשואין:1הוסיף להתנות פי' בעודה ארוסה:1אבל יורשה אם תמות דבנכסייך משמע ולא לאחר מיתה כדלעיל:1כגון אם לקחה נקט לשון אם לקחה משמע דבדידה תליא מילתא והיינו כהרא"ש בסמוך:1עד עולם אבל אי לא אמר אלא בפירותיהם עד עולם ולא אמר פירי פירות ה"א דהאי עד עולם קאי אפירות שמפירות הללו עצמן אינו רוצה עד עולם ועיין בר"ן:1בחייך ובמותך כאן לא איירי בענין פירי דפירי פירי שכבר אשמעינן כל דיניו ולא אשמעי' כאן אלא שאם מתה אינו יורשה:1ואם מכרה ונתנה קיים דהא אמר בנכסייך דמשמע דמנכסים עצמה סילק כדלעיל ועד"ר כ"פ:1ורבן שמעון בן גמליאל פליג ואמר כו' גם ארישא בחייך ובמותך פליג רשב"ג ואמר שאין תנאי מועיל לירושה שהיא דאורייתא וכתב רש"י בריש הכותב אהא דרשב"ג דקאמר אין אדם מתנה על מה שכתוב בתורה ז"ל דקסבר ירושת הבעל דאורייתא ובב"ב נפקא לן מהאי קרא לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה לדרשה שהאיש יורש את אשתו ואע"ג דהאי לשארו לאו באשתו קמיירי מ"מ מיתורא דוירש אותה נפקא ע"ש:1ור"ת ור"י פסקו כרשב"ג ולא מטעמיה דהא קי"ל מתנה אדם על שארה כסותה וכמ"ש רבינו לעיל ס"ס ס"ט אלא דס"ל דדין ארוסה ונשואה שוין הן דאין מועיל בהן לישנא גרוע דדין ודברים עד דיהיב במתנה גמורה כיון דכבר ארסה מחשב כאילו נשאה ובא לידו כמו שאינו מועיל האי לישנא לבן שיסולק מירושת אביו והרי"ף ס"ל דדוקא בנשואה דאז הירושה ראוי לו אם תמות עתה הו"ל כאומר לא אירש את אבא שלא אמר כלום אפי' קנו מידו כ"פ דומה לבן ולא בארוסה וכבר כתבתי כל זה בס"ס ס"ט ע"ש:1בעודה ארוסה שלא יירשנה כשנשאה:1לבטל ירושה דאורייתא כתב ב"י וז"ל ולכאורה נראה דלא דק דרב סבר בפרק הכותב דירושת הבעל דרבנן עכ"ל וע"ל בסי' ס"ט שם כתב בפשיטות דמדרבנן הוא כ"פ ומיהו י"ל קצת דל"ד נקט דאורייתא אלא כלומר עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה:
